לדלג לתוכן

מ"ג הושע ח ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ח · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן חָרָה אַפִּי בָּם עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

טָעוּ בָּתַר עֶגְלָא דְשֹׁמְרוֹן תַּקִיף רוּגְזִי בְּהוֹן עַד אֵימָתַי לָא יֵכְלוּן לְמִזְכֵּי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זנח" - הקב"ה אתכם בני שומרון בעון עגלים שבבית אל שמלכי שומרון עובדים שם "עד מתי לא יוכלו" - להפנות לבם להנקות מאותו טינוף

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נקיון" - מלשון נקי וברור 

מצודת דוד

"זנח וגו'" - אתה שומרון הנה העגל שעבדת לו עזב אותך ולא עזר לך בעת חרה אפי באנשיך

"עד מתי" - כאומר הלא ראו שאין בו ממש ועד מתי לא יוכלו לנקות עצמם מטנוף העגל למאס בו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זנח עגלך שמרון" ר"ל למען יכרת המלך אשר זנח את עגלך, אשר עזב את העגל של שומרון ולא רצה לעבוד אותו, "חרה אפי בם", ר"ל הנה עד עתה שנעשו העגלים בפקודת המלכים היה עקר החרון על המלכים, אבל עתה שהמלך זנח את העגל והעם עשו אותו מכספם, מעתה החרון אף יהיה בם בהעם, "כי עת מתי לא יוכלו נקיון", עד מתי יהיה חטא זה של העגלים אצלם ולא יוכלו להנקות מחטא זה, הלא עתה אינם מוכרחים לעבוד את העגלים ויש להם חפשיות לעבוד את ה':

 

<< · מ"ג הושע · ח · ה · >>