מ"ג הושע ח ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ח · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זָנַח עֶגְלֵךְ שֹׁמְרוֹן חָרָה אַפִּי בָּם עַד מָתַי לֹא יוּכְלוּ נִקָּיֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָנַח֙ עֶגְלֵ֣ךְ שֹׁמְר֔וֹן חָרָ֥ה אַפִּ֖י בָּ֑ם עַד־מָתַ֕י לֹ֥א יוּכְל֖וּ נִקָּיֹֽן׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

טָעוּ בָּתַר עֶגְלָא דְשֹׁמְרוֹן תַּקִיף רוּגְזִי בְּהוֹן עַד אֵימָתַי לָא יֵכְלוּן לְמִזְכֵּי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זנח" - הקב"ה אתכם בני שומרון בעון עגלים שבבית אל שמלכי שומרון עובדים שם

"עד מתי לא יוכלו" - להפנות לבם להנקות מאותו טינוף

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זנח עגלך שמרון" ר"ל למען יכרת המלך אשר זנח את עגלך, אשר עזב את העגל של שומרון ולא רצה לעבוד אותו, "חרה אפי בם", ר"ל הנה עד עתה שנעשו העגלים בפקודת המלכים היה עקר החרון על המלכים, אבל עתה שהמלך זנח את העגל והעם עשו אותו מכספם, מעתה החרון אף יהיה בם בהעם, "כי עת מתי לא יוכלו נקיון", עד מתי יהיה חטא זה של העגלים אצלם ולא יוכלו להנקות מחטא זה, הלא עתה אינם מוכרחים לעבוד את העגלים ויש להם חפשיות לעבוד את ה':


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זנח וגו'" - אתה שומרון הנה העגל שעבדת לו עזב אותך ולא עזר לך בעת חרה אפי באנשיך

"עד מתי" - כאומר הלא ראו שאין בו ממש ועד מתי לא יוכלו לנקות עצמם מטנוף העגל למאס בו

מצודת ציון

"נקיון" - מלשון נקי וברור

<< · מ"ג הושע · ח · ה · >>