מ"ג הושע ח יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ח · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זִבְחֵי הַבְהָבַי יִזְבְּחוּ בָשָׂר וַיֹּאכֵלוּ יְהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲו‍ֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאותָם הֵמָּה מִצְרַיִם יָשׁוּבוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זִבְחֵ֣י הַבְהָבַ֗י יִזְבְּח֤וּ בָשָׂר֙ וַיֹּאכֵ֔לוּ יְהֹוָ֖ה לֹ֣א רָצָ֑ם עַתָּ֞ה יִזְכֹּ֤ר עֲוֺנָם֙ וְיִפְקֹ֣ד חַטֹּאותָ֔ם הֵ֖מָּה מִצְרַ֥יִם יָשֽׁוּבוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

דִבְחִין דִמְגַבָּן מִן אוֹנָס דִבְחִין בִּסְרָא וְאָכְלִין וְקָדָם יְיָ לָא רַעֲוָא בְהוֹן כְּעַן יִסְעַר חוֹבֵיהוֹן וְיִתְפְּרַע עִוְיַתְהוֹן אִינוּן לְמִצְרַיִם יְתוּבוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבחי הבהבי" - זבחי עולתי שהם מהבהבים לפני באש שעל מזבחי

"יזבחו בשר ויאכלו" - למה לי שמביאים אותם יזבחו להיות להם בשר למאכלם ויאכלום כי אינני רוצה אותם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זבחי הבהבי", העולות שהוקדשו לשמים להביאם כליל על הלהב, הם יוציאו אותם לחולין "ויזבחו בשר ויאכלו" יעשו מהם זבחי חול ויאכלו את הבשר, באמרם כי "ה' לא רצם" שאין ה' רוצה בקרבנות כי לדעתם ה' לא ישגיח על מעשה בני אדם אף כי לקבל מהם קרבנות, וע"כ יקריבו לבעלים ולכוכבי השמים וכסיליהם, והקרבן המובא לה' נחשב להם לחטאת, וכ"ז באר מ"ש כי לא חלו ממשא דברי הנביאים, ולא זאת לבד כי גם "עתה אשר יזכר עונם ויפקד חטאתם" והעניש אותם ע"י מלך אשור, בכ"ז לא חלו מעונשי ה' לשוב אליו רק "המה מצרים ישובו", הלכו למצרים ונדמה כאילו שבים למצרים, ר"ל כאילו לא גאלם ה' להיות לו לעם רק ישובו לאשר היו בתחלה במצרים עכו"ם ולא קבלו תורה ומצוה:

ביאור המילות

"הבהבי". מענין להב, ונפל הלמ"ד כמו קח לקח, וכן לעלוקה שתי בנות הב הב, וכפל עי"ן ולמ"ד הפעל כמו אדמדם ירקרק ודומיהן, ר"ל העולות הנתונים ללהב אש:

"יזכר עונם יפקד חטאתם" התבאר בירמיה (י"ד ט'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המה מצרים ישובו" - כשגלו מארצם ינוסו לשוב למצרים לשבת שם

"ויפקד" - כפל הדבר במ"ש

"עתה" - ר"ל בזמן קרוב יזכור עליהם המקום את עונם להשיב להם גמול

"זבחי הבהבי" - עתה ידבר מול יהודה שאחזו בדרכי עשרת השבטים בבטחון הקרבנות שמקריבים במקדש ואמר להם הנה הזבחים מה שאתם מהבהבין ושורפין לפני יותר טוב הוא יזבחו הבשר לעצמם ויאכלו כי ה' אינו מקבלם ברצון

מצודת ציון

"הבהבי" - ענין חרוך ושריפה ובדרז"ל שקפלה ולא הבהבה (שבת כח)

"רצם" - מלשון רצון

<< · מ"ג הושע · ח · יג · >>