מצודות על הושע ח
<< · מצודות על הושע · ח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"חכך" - מלשון חיך אשר על הלשון ממעל
מצודת דוד
"ועל תורתי פשעו" - מרדו על דברי התורה
"אל חכך שופר" - ר"ל הרם קול גדול כאלו שופר נתון אל חכך ותריע בו ואמור הנה האויב ידאה כנשר לבוא על בית ה' להחריבופסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"זנח" - ענין עזיבה כמו למה זנחתני (תהלים מג)
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"השירו" - מלשון שר.
"עצבים" - עכו"ם.
מצודת דוד
"הם המליכו" - הנה עשרת השבטים עשו מלכים ולא שאלו ממני כי כל המלכים המליכו מדעתם זולת ירבעם ויהוא.
"השירו" - עשו שרים בלי ידיעתי.
"עשו להם" - כאלו הכסף והזהב עצמם עשו העצבים ר"ל בעבור שהיו משופעים בכסף וזהב מרדו בה' ועשו הגלולים וא"כ הכסף והזהב היה סבות הגלולים.
"למען יכרת" - העצבים יהיו סיבה שיכרת מהם הכסף והזהב כי האויב יקחום.פסוק ה
מצודת ציון
"נקיון" - מלשון נקי וברור
מצודת דוד
"זנח וגו'" - אתה שומרון הנה העגל שעבדת לו עזב אותך ולא עזר לך בעת חרה אפי באנשיך
"עד מתי" - כאומר הלא ראו שאין בו ממש ועד מתי לא יוכלו לנקות עצמם מטנוף העגל למאס בופסוק ו
מצודת ציון
"חרש" - אומן
"שבבים" - קיסמין דקים ובדרז"ל שיבא מכשורא (סנהדרין ה)
מצודת דוד
"כי שבבים" - ר"ל ומסוף הדבר יהיה נראה שאין בו ממש כי האויב ישברו לקיסמין לקחת ממנו צפוי הזהב
"והוא" - העגל הזה עשהו אומן ולא נעשה פלאים ביצירתו ולכן אין הוא אלהים אלא הוא כשאר יצירה
"כי מישראל" - העגל הזה נעשה מישראל מבן אדם לא ממלאכי מעלהפסוק ז
מצודת ציון
"וסופתה" - רוח סופה וסערה
"קמה" - כן יקרא אסיפת השבלים כשעדיין עומד בקרקע וכן מגדיש ועד קמה (שופטים טו)
"אולי" - ענינו כמו אם וכן אולי לא תאבה האשה (בראשית כד)
"זרים" - נכרים
"יבלעוהו" - מלשון בליעה
מצודת דוד
"קמה אין לו" - זריעתם לא יבא לכלל קמה והמעט שתצמח לא יעשה קמח ואם יעשה מה הנה הזרים יבלעוהו אבל הם לא יהנו מזריעתם ר"ל לא יצליחו במעשיהם ואף מעט ההצלחה שיהיה בידם לאסוף מה מן ההון לא תשאר בידם כי האויב יקחום
"כי רוח יזרעו" - ומסוף הדבר יהיה נראה כאשר זרעו הרוח ויקצרו הסופה ר"ל כמו שקוצרין מה שזורעים כן הם יקבלו גמול לפי המעשה והואיל והמעשה היה רוח ודבר שאין בו ממש כן יהיה הגמולפסוק ח
מצודת ציון
"נבלע" - ענין השחתה כמו בלע ה' (איכה ב)
"חפץ" - ענין צורך כמו אם כלי אין חפץ בו (ירמיהו כב)
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"פרא" - הוא חמור הבר
"בודד" - מלשון בדד ויחידי כמו איכה ישבה בדד (איכה א)
"התנו" - מלשון אתנן זונה ואמר בלשון בזיון
מצודת דוד
"פרא" - המה כפרא ההולך בדד ויחידי באות נפש מבלי עצה ומבלי מנהיג
"התנו אהבים" - נתנו למלך אשור אתנן דרך אהבה למען יעזור להם
"עלו אשור" - לבקש מהם עזרהפסוק י
מצודת ציון
"יתנו" - מלשון אתנן
"ויחלו" - מלשון חיל וחלחלה
"מלך שרים" - כמו מלך ושרים ותחסר הוי"ו וכן כסוס עגור (ישעיהו לח)
מצודת דוד
"ויחלו מעט" - ר"ל במעט זמן בקרוב יחילו וירעדו ממשא מלך אשור והשרים
"גם כי יתנו וגו'" - אף כי יתנו אתנן אל הבבליים עכ"ז עתה בזמן קרוב אקבץ את הבבליים ההם לבוא עליהם למלחמה ולא יועילו עם האתנןפסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"רבו" - ענין הגדלה ורוממות כמו כרובם כן חטאו לי (לעיל ד)
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"הבהבי" - ענין חרוך ושריפה ובדרז"ל שקפלה ולא הבהבה (שבת כח)
"רצם" - מלשון רצון
מצודת דוד
"המה מצרים ישובו" - כשגלו מארצם ינוסו לשוב למצרים לשבת שם
"ויפקד" - כפל הדבר במ"ש
"עתה" - ר"ל בזמן קרוב יזכור עליהם המקום את עונם להשיב להם גמול
"זבחי הבהבי" - עתה ידבר מול יהודה שאחזו בדרכי עשרת השבטים בבטחון הקרבנות שמקריבים במקדש ואמר להם הנה הזבחים מה שאתם מהבהבין ושורפין לפני יותר טוב הוא יזבחו הבשר לעצמם ויאכלו כי ה' אינו מקבלם ברצוןפסוק יד
מצודת ציון
"עשהו" - המגדלו ומרוממו כמו הוא עשך (דברים לב)
"ויבן" - מלשון בנין
"בצורות" - מלשון מבצר
"ארמנותיה" - מלשון ארמון והיכל
מצודת דוד
"וישכח וגו'" - ר"ל כמו שישראל שכח את ה' המגדלו ומרוממו ובנה היכלות לעבודת כוכבים כן יהודה שכח בה' והרבה ערי מבצר להשגב בהן ולא בטח בה' ולכן אשלח אש בערי הבצורות שביהודה וכאשר אכלה האש ושרפה ארמונותיה של עדת ישראל שעשתה לעבודת כוכבים
<< · מצודות על הושע · ח · >>