רש"י על הושע ח
<< · רש"י על הושע · ח · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"לי יזעקו" - כשתבוא עליהם הרעה
"אלהי ידענוך" - הלא עמך אנחנו וסרסוהו ודרשוהו לי יזעקו ישראל אלהי ידענוך ואני לא אשמע להם כי
"זנח ישראל טוב" - לפיכך אויב ירדפופסוק ד (כל הפסוק)
"השירו" - עשו שרים ד"א הסירו את זה ממלוכה והמליכו את זה ובספר המסור' מוכיח כן שחברו במסורה כתבין שי"ן וקריין סמ"ך ופתרונו סמ"ך
"למען יכרת" - למען כי היה להם זהב לרוב וגרמו להם שיכרת העושר מהםפסוק ה (כל הפסוק)
"זנח" - הקב"ה אתכם בני שומרון בעון עגלים שבבית אל שמלכי שומרון עובדים שם
"עד מתי לא יוכלו" - להפנות לבם להנקות מאותו טינוףפסוק ו (כל הפסוק)
"כי מישראל והוא" - מכספם וזהבם של כל אחד ואחד הוא גבוי והחרש עשהו והוי"ו של והוא נופל ויש הרבה וי"ו דומין לו (יחזקאל מו) בצאתו וגבאיו ולא ירפאו אף כאן כי מישראל הזמנתו והכנתו והוא נעשה ויש לישב הוי"ו הזאת כן כי מישראל והוא אף העגל הזה מאתם בא כמות העגל הראשון
"שבבים" - לנסרי לווחין ולשון ארמית הוא שיבא מכשורא (סנהדרין ז)פסוק ז (כל הפסוק)
"קמה אין לו" - לזרע שלהם כלומר לא יצליחו במעשיהם
"אולי יעשה" - אף אם יעשה קמח
"זרים יבלעוהו" - אף אם יצליחו בנכסיהם סופו ליפול ביד זריםפסוק ט (כל הפסוק)
"פרא בודד לו" - נעשו כפרא שהולך בודד לעצמו שואף רוח ממקום למקום לנוד
"התנו אהבים" - י"ת לשון תנים כמו ערוד זה שהולך במדברות שאפו רוח כתנים לקנות להם אוהבים נואפים זרים
"התנו" - אידגרוניו"ט בלע"ז ויש לפרש לשון אתנןפסוק י (כל הפסוק)
"גם כי יתנו בגוים" - אע"פ שעשו זאת שהתנו אהבים של גוים
"עתה אקבצם" - בבא עת גאולתם לא אעכבנה
"ויחלו מעט ממשא מלך שרים" - ויכנעו מעט בגלות' בבבל מיראת משא מלך שרים מעול הבבליים שהיו בתוכם
