רש"י על הושע ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על הושע · ח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל חכך שופר" - שכינה אומרת לנביא השמע קול חכך וקרא כשופר ואומר עופו ומהרו האויבים כאשר ידאה הנשר ובא אל בית ה' אל חכך שופר כאילו השופר נתון אל חכך

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לי יזעקו" - כשתבוא עליהם הרעה

"אלהי ידענוך" - הלא עמך אנחנו וסרסוהו ודרשוהו לי יזעקו ישראל אלהי ידענוך ואני לא אשמע להם כי

"זנח ישראל טוב" - לפיכך אויב ירדפו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השירו" - עשו שרים ד"א הסירו את זה ממלוכה והמליכו את זה ובספר המסור' מוכיח כן שחברו במסורה כתבין שי"ן וקריין סמ"ך ופתרונו סמ"ך

"למען יכרת" - למען כי היה להם זהב לרוב וגרמו להם שיכרת העושר מהם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זנח" - הקב"ה אתכם בני שומרון בעון עגלים שבבית אל שמלכי שומרון עובדים שם

"עד מתי לא יוכלו" - להפנות לבם להנקות מאותו טינוף

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מישראל והוא" - מכספם וזהבם של כל אחד ואחד הוא גבוי והחרש עשהו והוי"ו של והוא נופל ויש הרבה וי"ו דומין לו (יחזקאל מו) בצאתו וגבאיו ולא ירפאו אף כאן כי מישראל הזמנתו והכנתו והוא נעשה ויש לישב הוי"ו הזאת כן כי מישראל והוא אף העגל הזה מאתם בא כמות העגל הראשון

"שבבים" - לנסרי לווחין ולשון ארמית הוא שיבא מכשורא (סנהדרין ז)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קמה אין לו" - לזרע שלהם כלומר לא יצליחו במעשיהם

"אולי יעשה" - אף אם יעשה קמח

"זרים יבלעוהו" - אף אם יצליחו בנכסיהם סופו ליפול ביד זרים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרא בודד לו" - נעשו כפרא שהולך בודד לעצמו שואף רוח ממקום למקום לנוד

"התנו אהבים" - י"ת לשון תנים כמו ערוד זה שהולך במדברות שאפו רוח כתנים לקנות להם אוהבים נואפים זרים

"התנו" - אידגרוניו"ט בלע"ז ויש לפרש לשון אתנן

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם כי יתנו בגוים" - אע"פ שעשו זאת שהתנו אהבים של גוים

"עתה אקבצם" - בבא עת גאולתם לא אעכבנה

"ויחלו מעט ממשא מלך שרים" - ויכנעו מעט בגלות' בבבל מיראת משא מלך שרים מעול הבבליים שהיו בתוכם

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי הרבה אפרים" - לפיכך אחילנו ממשא מלך שרים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכתוב לו" - אני תמיד מוכיחו על ידי נביאי וכותב לו רובי תורתי והם כמו זר נחשבו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבחי הבהבי" - זבחי עולתי שהם מהבהבים לפני באש שעל מזבחי

"יזבחו בשר ויאכלו" - למה לי שמביאים אותם יזבחו להיות להם בשר למאכלם ויאכלום כי אינני רוצה אותם