מ"ג נחום א ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָרִים֙ רָעֲשׁ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ וְהַגְּבָע֖וֹת הִתְמֹגָ֑גוּ וַתִּשָּׂ֤א הָאָ֙רֶץ֙ מִפָּנָ֔יו וְתֵבֵ֖ל וְכׇל־י֥וֹשְׁבֵי בָֽהּ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"התמוגגו" - מלשון המגה והמסה
"ותשא" - ענין שרפה כמו שאו משאת (ירמיהו ו)
מצודת דוד
"ותבל" - הוא החלק מן הארץ המיושבת מבני אדם
"ותשא הארץ מפניו" - הארץ תשרף מפני אש חמתו והוא משל על גודל הרעדה והכליון
"הרים רעשו" - מפחדו ירעשו ההרים וימסו הגבעות גם הוא משל על שרי נינוה וכפל הדבר במ"שמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הרים גבעות". גבעות קטנים מהרים ואין הר בלא גבעה כמ"ש בכ"מ:
"ותשא". מענין הרמה, תתנשא ממקומה:
"ארץ, תבל". תבל פורט מקום המיושב כמ"ש בכמה מקומות: