מ"ג יואל א כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־בַּהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֤י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בהמות שדי" - ועל החיות יאמר וכן ושן בהמות (דברים ל"ב) ותרגם אונקלוס חיות ברא
"תערוג" - הוא ענין צעקה כמו כאיל תערוג על אפיקי מים (תהלים מ"ב)
"אפיקי מים" - כן יקראו המקומות שהמים נגרים שם בחוזק ושוטפים
מצודת דוד
"ואש אכלה וגו'" - ר"ל לא נמצא במדבר אהלי הרועים על כן אין מרעה ולא ימצאו אח"כ לטרוף טרף כי לא יבואו שמה הצאן
"בהמות שדה" - ר"ל חית השדה שאינם ניזונים מן המרעה כי יטרפו טרף עכ"ז גם הם יצעקו על כי נתייבשו אפיקי מים כי היה אז גם עצירת הגשמים ופסקו הנהרות למשוך מימיהםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ואש אכלה נאות המדבר" ואין לה מרעה, וא"כ ע"ז אליך ה' אקרא, מה חטאו בהמות המדבריות ומדוע תענש בעון האדם?:
ביאור המילות
"תערג", בא על נהימת בהמות שדי מחמת צמאון, כאיל תערג על אפיקי מים:
"נאות מדבר". הוא מקום מרעה לבהמות כמ"ש בכ"מ: