מ"ג הושע ב יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ב · יט · >>

מקרא

כתיב: והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם

מנוקד: וַהֲסִרֹתִי אֶת שְׁמוֹת הַבְּעָלִים מִפִּיהָ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בִּשְׁמָם.

עם טעמים: וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמ֥וֹת הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹא־יִזָּכְר֥וּ ע֖וֹד בִּשְׁמָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאַעְדֵי יַת שׁוּם טַעֲוַת עַמְמַיָא מִפּוּמְהוֹן וְלָא יְהֵי דָכְרָן שׁוּמְהוֹן עוֹד:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יזכרו עוד" - ישראל בשמם של בעלים או לא יזכרו הבעלים בשמם של ישראל לומר שהם אלהות להם או לא יזכר שם הבעלים עוד כד"א (ישעיהו ב) והאלילים כליל יחלוף

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והסירותי", ועי"כ "אסיר את שמות הבעלים מפיה" כי לא תדע עוד אמצעיים מובילים השפע והברכה אליה מאת אישה העליון, וחוץ מזה "לא יזכרו עוד בשמם", כי אז יהיה כל העולם תחת השגחת ה' לא תחת המערכת, עד שעבודת הבעלים תבוטל לגמרי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יזכרו" - הבעלים לא יהיו נזכרים עוד בשמם אשר קראו להם כ"א יכנם לגנאי

"והסירותי" - ר"ל אתן בלבם להסיר מפיה שמות הבעלים אף בזולת כוונה על פסל עכו"ם

<< · מ"ג הושע · ב · יט · >>