מ"ג זכריה ו ח
לא בדוק
כתיב:
ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון.
מנוקד:
וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיּוֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן הֵנִיחוּ אֶת רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפוֹן.
עם טעמים:
וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
וְאַכְרֵז עָלַי וּמַלֵיל עִמִי לְמֵימָר חֲזֵי דְנַפְקִין לְאַרְעָא צִפּוּנָא אֲמַר לְהוֹן עֲבִידוּ יַת רַעֲוָתִי בְּאַרְעָא צִפּוּנָא:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אותי" - ר"ל אלי
"הניחו" - ר"ל מלשון הנחה והשקטה
"רוחי" - ענין כעס כמו ינחל רוח (משלי י"א)
מצודת דוד
"הניחו את רוחי" - הם הניחו את כעסי שהיה לי בארץ בבל כי בהנקם שעשו בה נח כעסי
"ויזעק אותי" - ר"ל קרא אלי בקול גדול
"ראה" - הסתכל אשר היוצאים אל ארץ צפון הוא פרס שיצא לארץ בבל להשחיתהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •