רש"י על זכריה ו
<< · רש"י על זכריה · ו · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"סוסים אדומים" - הם שהרכיבו את בבל שהיא אדומה כמו שכתוב אנת הוא ראשה די דהבא (דנייאל ב)
"שחורים" - להרכיב את מדי שהשחירה את פניהם של ישראל בימי המןפסוק ג (כל הפסוק)
"לבנים" - להרכיב את פרס שבנה את הבית
"ברודים" - המה מנומרים להרכיב את העכו"ם שעינו את ישראל במיני גזרות משונות זו מזה
"אמוצים" - להרכיב ישמעאל (ס"א אדום) ולא ידעתי מהו ל' אמוצים ויונתן תרגם קטמניןפסוק ה (כל הפסוק)
"אלה ד' רוחות השמים" - שרי האומות מלכיות המושלות בד' רוחות השמים
"יוצאות מהתיצב וגו'" - באו לפניו ונתן להם רשות מפיו למשולפסוק ו (כל הפסוק)
"אשר בה הסוסים השחורים יוצאים אל ארץ צפון" - להרכיב את מדי ועל האדומים לא כתב יוצאים שכבר כלתה לה ממשלת בבל
"והלבנים יצאו אל אחריהם" - להרכיב את פרס שתיהן בצפון ומשלו על בבל
"והברודים אל ארץ התימן" - להרכיב את מוקדן ויטלו המלוכה מיד פרס ובפתרונו לרב סעדיה בדנייאל ראיתי מלך הנגב הוא מלך מוקדןפסוק ז (כל הפסוק)
"והאמוצים יצאו ויבקשו" - מלפניו שיהא אורך גדול לממשלתם ללכת בכל הארץ
"ויאמר לכו התהלכו בארץ" - נתן להם רשות למשול ממשל רב והוא מלכות ארםפסוק ח (כל הפסוק)
"ראה היוצאים אל ארץ צפון" - להרכיב מדי ופרס
"הניחו את רוחי" - שככו את חמתי בבבל שהשחיתו את בלשצר וזרעו של נבוכדנצר הוא שאמר (ישעיהו מח) ה' אהבו ויעשה חפצו בבבל וגו'פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"צמח שמו" - הוא זרובבל האמור למעלה הנני מביא את עבדי צמח ועל שם שצמחה גדולתו מעט מעט ויש פותרים אותו במלך המשיח אבל כל הענין הזה מדבר בבית שני
"ומתחתיו יצמח" - מזרע המלוכהפסוק יג (כל הפסוק)
"והוא ישא הוד" - הוד נשיאות
"וישב" - כהן גדול על כסא הכהונה
"ועצת שלום וגו'" - הנשיא והכהן יאהבו זה את זה
