המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ביום ההוא" - מוסב על סוף המקרא לומר שיבוא ביום ההוא אשר יבואו מבבל ועל שאמר ובאת אתה הוצרך לפרש בראשונה להיכן יבא ואמר ובאת לבית יאשיה וגו' כי שם יבואו הבאים מהגולה
"מאת הגולה" - מאת הבאים מהגולה מבבל וחוזר ומפרש ממי ואמר מחלדי ומאת טוביה וגו'
"לקוח", בני הגולה שבבבל שלחו שלשה אנשים ובידם כסף וזהב לעשות ממנו שתי עטרות, א' אל זרובבל שיהיה מלך הארץ, והב' אל יהושע שהוא הכ"ג, עטרת זהב אל המלך ועטרת כסף אל הכ"ג, וצוהו ה' שיקח הכסף והזהב המובא מאת הגולה ביד חלדי וטוביה וידעיה, וצוהו שלא ימתין עד שיבואו אליו רק "ובאת אתה" שהנביא ילך אליהם, ולא ימתין ליום מחר רק "ביום ההוא" תיכף. וציין לו המקום ששם ימצאם "ובאת בית יאשיה", כי שם נקבצו "כאשר באו מבבל" ויאשיה היה ג"כ מבני בבל:
ביאור המילות
"ובאת אתה". כ"מ שהוכפל מלת הגוף על סימן הגוף הנכלל בפעל בא לדייק (אילת השחר כלל ר"ט):
