מצודות על זכריה ו
<< · מצודות על זכריה · ו · >>
פסוק א
מצודת ציון
"מרכבות" - העגלות שהסוסים מושכים אותם
מצודת דוד
"וההרים הרי נחושת" - כאלו המרכבות היו חזקות והלכו בין הרי נחושת ולא נשברו וירמז על חוזק המלכיות ההם
"ארבע מרכבות" - הם מרמזים על ארבע מלכיות שמשלו בכיפה וכאלו רוכבים במרכבות שהוא ענין גדולה וממשלה
"ואשוב" - חזרתי והרימותי עיניפסוק ב
מצודת דוד
"סוסים שחורים" - ירמוז על פרס לפי שהושחרו בימיהם פניהם של ישראל בימי המן
"סוסים אדומים" - בה היו קשורים סוסים אדומים למשוך אותה וירמז על בבל שנאמר בה אנת הוא ראשה די דהבא (דנייאל ב) ומראה הזהב היא אדומהפסוק ג
מצודת ציון
"ברודים" - בעלי כתמים לבנים כעין הברד וכן נקודים וברודים (בראשית ל"א)
"אמוצים" - בעלי מראה דשן כן ת"י קטמנין והוא דשן בלשון ארמי
מצודת דוד
"ברודים אמוצים" - ירמזו על ישמעאל והרומיים שהמה מבני אדום ומושלים עם ישמעאל כמ"ש בדניאל והברודים ירמזו על ישמעאל כי יש בהם מהלובן ובהירות כי מקום מחצבם מאברהם ואוחזים מה במצותו כי מולים הם והאמוצים ירמזו על רומא כי שרפו המקדש ועשוה דשן
"סוסים לבנים" - ירמזו על יון ויתכן שהוא לפי שמנהגם היה ללבוש לבנים וכל טובם ויופיים שיהיו לבנים בהפלגהפסוק ה
מצודת ציון
"ארבע" - כמו לארבע ותחסר הלמ"ד וכן היו בן שאול (שמואל ב ד)והראוי לבן שאול
"רוחות" - פאה ועבר
"מהתיצב" - ענין עמידה
"על אדון" - לפני אדון וסמוך לו
מצודת דוד
"יוצאות" - והמה יוצאות ממקום שעמדו לפני אדון כל הארץ לשאול על הממשלה ההוא ונתן להם והנה הולכים למשול
"אלה ארבע רוחות השמים" - אלה הולכות לארבע רוחות השמים למשול בכולם כ"א בזמנהפסוק ו
מצודת דוד
"והברודים" - הם המרמזים על ישמעאל יצאו אל ארץ התימן להמשיל את ישמעאל היושב בפאת הדרום ולא נאמר בהם יצאו אל אחריהם כי הם לא השחיתו את יון כי רומא השחיתה את יון והיא גם היא מבני יון כי טיטוס השחית את העכו"ם כמ"ש בדניאל ומושלת כאחת עם ישמעאל
"והלבנים" - המרכבה אשר בה הסוסים הלבנים המרמזים על יון יצאו אל אחרי הסוסים השחורים למשול על פרס ולהשחיתם
"אשר בה" - המרכבה אשר בה הסוסים השחורים המרמזים על פרס יוצאים אל בבל העומדת בצפון למשול בה ולהחריבה (ולא זכר כלום מהסוסים האדומים המרמזים על בבל כי כבר כלתה לה ממשלת בבל)פסוק ז
מצודת דוד
"ותתהלכנה" - ר"ל וכן היה כי משלו הם בארץ כמו ישמעאל
"ויאמר" - המקום אמר להם לכו התהלכו בארץ ומשלו בה גם אתם
"והאמוצים" - הם המרמזים על רומא יצאו מלפני אדון כל ארץ ובקשו ממנו ללכת ולתוספת ביאור אמר להתהלך בארץ למשול בה גם הם שלא יהיו נאבדים בכללות עכו"ם מקור מחצבםפסוק ח
מצודת ציון
"אותי" - ר"ל אלי
"הניחו" - ר"ל מלשון הנחה והשקטה
"רוחי" - ענין כעס כמו ינחל רוח (משלי י"א)
מצודת דוד
"הניחו את רוחי" - הם הניחו את כעסי שהיה לי בארץ בבל כי בהנקם שעשו בה נח כעסי
"ויזעק אותי" - ר"ל קרא אלי בקול גדול
"ראה" - הסתכל אשר היוצאים אל ארץ צפון הוא פרס שיצא לארץ בבל להשחיתהפסוק י
מצודת דוד
"ביום ההוא" - מוסב על סוף המקרא לומר שיבוא ביום ההוא אשר יבואו מבבל ועל שאמר ובאת אתה הוצרך לפרש בראשונה להיכן יבא ואמר ובאת לבית יאשיה וגו' כי שם יבואו הבאים מהגולה
"מאת הגולה" - מאת הבאים מהגולה מבבל וחוזר ומפרש ממי ואמר מחלדי ומאת טוביה וגו'
"לקוח" - הוא נדבת כסף וזהב האמור במקרא שלאחריופסוק יא
מצודת ציון
"עטרות" - כתרות
מצודת דוד
"ושמת בראש יהושוע" - לרמז שכתר כהונה גדולה שהוא בו עכשיו תהיה שמורה לזרעו אחריו עד עולם וכמ"ש למעלה וישימו הצניף הטהור על ראשו (לעיל ג) ויתכן אשר של הכסף אמר להשים בו כי אין מעלת כהונה הגדולה שוותה למעלת המלכות ועטרה השניה של הזהב היתה שמורה לרמז שעוד יוחזר המלוכה בגאולה העתידה למלכות בית דוד ולא צוה להשימה בראש זרובבל עם כי המשיח יהיה מזרעו לפי שהוא עצמו לא מלך עתה ואין להשים בראשו כתר מלכות
"ועשית עטרות" - אחד מהכסף ואחד מהזהב
"ולקחת כסף וזהב" - מה שהביאו הבאים מהגולה לנדבת בה"מפסוק יב
מצודת ציון
"איש" - ר"ל גדול וחשוב
"ומתחתיו" - ממקומו ר"ל מזרעו
מצודת דוד
"הנה איש צמח שמו" - ר"ל והנה עמך איש גדול וחשוב אשר לבד יקרא בשם צמח כשם המשיח שיקרא כן כמ"ש כי הנני מביא את עבדי צמח (לעיל ג) ויקרא זרובבל כן לפי שמתחתיו יצמח ר"ל מזרעו יצמח מלך המשיח ולכן יבנה הוא היכל ה' לסימן שכן יבנהו המשיח הבא מזרעו כאשר יאמר במקרא שלאחריו וכאומר הואיל וזרובבל יקרא לבד בשם צמח כשם המשיח הבא מזרעו אבל הוא לא ימלוך לכן לא ישימו עטרה בראשו
"ואמרת אליו" - אל יהושוע כ"ג תאמר הטעם מדוע לא ישימו העטרה השניה בראש זרובבל הואיל והמלוכה ירושה לו לזרעו אחריו כמ"ש ביום ההוא וגו' אקחך זרובבל ושמתיך כחותם (חגי ב) ואף לפרש לו הטעם מדוע העטרה ההושם בו היא מכסףפסוק יג
מצודת ציון
"הוד" - ענין הדר ויופי
"כהן על כסאו" - ר"ל לפני כסאו וכן לרצים הנצבים עליו (שמואל א כב)
מצודת דוד
"ועצת שלום" - ר"ל עכ"ז לא יתקנא בכתר המלוכה לעשות עצות ותחבולות להלחם עם המשיח אבל עוד יעצו להתמיד השלום ולאמצו
"והיה כהן על כסאו" - כ"ג מזרעך אשר יכהן אז יהיה לפני כסא המשיח כי הוא יבוא אליו ויכנע לו ובזה יפרש לו הטעם על העטרה ההושם בראשו שהיא מכסף כי לא תשוה מעלת כהונה הגדולה למעלת המלכות כי הכ"ג יכנע למלך וסר למשמעתו ויבא לפניו
"והוא יבנה" - מוסב למקרא שלמעלה לומר כמו שבנה זרובבל עתה את ההיכל כן המשיח הבא מזרעו יבנה ההיכל העתיד והוא ישא על ראשו הוד כתר המלוכה והוא ישב על כסא המלוכה למשולפסוק יד
מצודת דוד
"לחלם" - הוא חלדי והיה נקרא בשתי השמות וכן חן הוא יאשיהו ולפי שנתארחו בביתו יוזכר עמהם לטובה
"והעטרות תהיה" - העטרות ההם תהיה כל אחת מהן למנדבי הכסף והזהב לזכרון טוב בהיכל ה' כי שמה היו תלויות כמו ששנינו במסכת מדות והבא בהיכל ורואה את העטרות יזכיר שמה את שמם לטובהפסוק טו
מצודת דוד
"והיה אם שמוע וגו'" - ר"ל ואם תשמעון בקול ה' ללכת בדרכיו אז יהיה הדבר הזה אליכם ובימיכם כי עצם כוונת גאולת בבל היתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן ביותר לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית ושלימה גאולת עולם וכן נאמר כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו' (ירמיהו כט) ואם היו עושים כן אז היתה באמת גאולה שלימה
"וידעתם" - אז כאשר כן תהיה תדעו אשר ה' צבאות שלחני אליכם לנבאות אלה הדברים ולא מלבי אמרתי
"ורחוקים יבואו" - על בית העתיד יאמר שאז יקבץ נדחי ישראל ונפוצות יהודה ויבואו ממרחק והם יבנו את היכל ה'
<< · מצודות על זכריה · ו · >>