מצודות על זכריה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על זכריה · ה · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשוב" - חזרתי והרימותי עיני כלפי מעלה ואראה והנה מגלה פורחת באויר השמים והיא מגלת פורעניות כעין מה שראה יחזקאל כמ"ש ואראה וגו' והנה בו מגלת ספר (יחזקאל ב)

מצודת ציון

"מגלה" - אגרת על שם שגוללין אותה

"עפה" - מלשון עפיפה ופריחה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארכה עשרים וגו'" - כמדת בית קה"ק לרמז שבעת הפורעניות תחרב

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל הנשבע מזה" - וכל הנשבע לשקר רשום הוא מהעבר מזה וכמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה מן העולם

"כמוה נקה" - ר"ל כמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה ומטואט מן העולם להיות נכרת ממנה

"כי כל הגונב מזה" - כי המגלה היתה כתובה פנים ואחור כעין שראה יחזקאל כמ"ש והיא כתובה פנים ואחור (שם) ולכן אמר כי כל הגונב הון רשום הוא מהעבר מזה

"זאת האלה" - במגלה ההיא חקוק וכתוב הקללה היוצאת בגזירה על פני כל א"י כאלו יצא פסק דין מב"ד של מעלה בכתב

מצודת ציון

"האלה" - ענין קללה

"נקה" - מלשון נקי

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובאה" - הפורעניות הנאמר בה תבוא אל בית הגנב וגו' ותחמוד לשבת בבית כ"א ותכלה אותו ועצי בנין ביתו אבניה ולא ישאר שריד

"הוצאתיה" - ר"ל עם כי שעד הנה שלא נתמלאה הסאה הארכתי אפי אבל כאשר נתמלאה הוצאתי המגילה לפסק דין חתוך

מצודת ציון

"ולנה" - ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיהו א)

"וכלתו" - מלשון כליון והשמדה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר אלי" - אח"ז חזר המלאך ואמר אלי שא עיניך וראה מה היא הדבר היוצאת מן השמים

"ויצא" - נראה לו במראה הנבואה כאלו המלאך הדובר בו חלף והלך לו ובא לרמז שבמשך הגלות תסתלק הנבואה

מצודת ציון

"שא" - הרם

"נא" - עתה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר" - חזר המלאך והרים קול ואמר על זאת ישימו עינם היושבים בכל הארץ לראות גמול המעשה למען יוסרו

"זאת האיפה היוצאת" - ר"ל את זאת אני אומר לך לראות להתבונן בה כי בא לרמז על מה שחטאו בה להקטין איפה לרמות הבריות

"מה היא" - ר"ל מה היא הדבר שאתה אומר לי לראותה

מצודת ציון

"האיפה" - שם מדה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזאת אשה אחת" - ר"ל האשה אחת הזאת שהקטינה את האיפה היתה יושבת בתוך האיפה לקבל שם הגמול במקום הרשע שם המשפט והאשה ההיא מרמזת על כללות האומה וכן ברוב המקומות כינו הנביאים כללות האומה בשם אשה

"ככר עפרת נשאת" - משקל ככר עופרת נשאה את עצמה מן הארץ

מצודת ציון

"ככר" - שם משקל

"נשאת" - ענין הרמה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלך אותה" - כי בתחלה ישבה בה ועושה המשפט הרודה השליכה וחבטה אל תוך האיפה והשליך אל פיה את אבן העופרת לחנקה והוא הככר העופרת הנשאת הנזכרת למעלה ובא לרמז על מה שחטאו להגדיל שקל ויהיה הגמול מדה במדה בדבר שחטאו ועם כי היה עופרת אמר אבן העופרת כי ע"פ רוב עושים המשקל מאבן וכן האבן הבדיל (לעיל ד)

"ויאמר" - המלאך אמר זאת היא הרשעה שהקטינה את האיפה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שתים נשים" - הן מרמזות על בבל וכשדים.

"יוצאות" - מן השמים.

"ורוח וגו'" - כאלו הרוח קשור בכנפיהן להוליכן מהר. וכנפיהן היו רחבות וארוכות ככנפי החסידה. והן נשאו את האיפה עם האשה אשר בתוכה, והיו מוליכות אותה באויר בין הארץ בין השמים, רוצה לומר: הם הגלו את יהודה מאז. וכונת הרמז היה על אלו שנשארו בבבל ולא עלו לארץ ישראל, וכאשר יאמר למטה.

מצודת ציון

"החסידה" - שם עוף.

"ותשנה" - כמו ותשאנה באלף.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנה המה וגו'" - להיכן מוליכות את האיפה ולא שאל על האשה כי ידע מעצמו שהוא מרמז על הגלות שכבר עבר אבל שאלתו היה על האיפה אשר היא מהנראה שבא למדוד להם מדה במדה ולא ידע האיך הוא

מצודת ציון

"אנה" - להיכן

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוכן" - היא הכינה שמה לעצמה מקום לשבת ולא עלתה לא"י וכן תהיה מונחת שמה על מקום מכונתה ולא תוסיף עוד לעלות הואיל ותחרב גם הבית השני וכאומר לכן מוליכות שמה האיפה למדוד לה מדה במדה היא לא רצתה לעלות לכן תשאר שמה

"לבנות לה בית" - ר"ל לבנות בית קבוע בשנער לאלו שגלו שמה ולא עלו

מצודת ציון

"שנער" - היא בבל

"והוכן וגו' מכונתה" - מלשון הכנה וקביעות