קטגוריה:זכריה ה ג
נוסח המקרא
ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה
וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ כִּי כָל הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה וְכָל הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמוֹהָ נִקָּה.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֹ֚את הָֽאָלָ֔ה הַיּוֹצֵ֖את עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י כׇל־הַגֹּנֵ֗ב מִזֶּה֙ כָּמ֣וֹהָ נִקָּ֔ה וְכׇ֨ל־הַנִּשְׁבָּ֔ע מִזֶּ֖ה כָּמ֥וֹהָ נִקָּֽה׃
וַ/יֹּ֣אמֶר אֵלַ֔/י זֹ֚את הָֽ/אָלָ֔ה הַ/יּוֹצֵ֖את עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָ/אָ֑רֶץ כִּ֣י כָל־הַ/גֹּנֵ֗ב מִ/זֶּה֙ כָּמ֣וֹ/הָ נִקָּ֔ה וְ/כָל־הַ/נִּ֨שְׁבָּ֔ע מִ/זֶּ֖ה כָּמ֥וֹ/הָ נִקָּֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"היוצאת" - עתה מבית קדשי הקדשים מלפני השכינה להתהלך על פני כל הארץ וזהו ארכה עשרים ורחבה עשר כמדת פתח העזרה וההיכל אשר יצאת דרך שם
"כי כל הגנב" - עד עכשיו
"מזה כמוה נקה" - מזה הפורענות כמו שהוא מפורש בה נקה ולא נשתלם פורענות יחידים העוברים על התורה אלא המתין עד שנתמלאת סאת כולם ולקו כולם כאחד בחורבן ובגולה וכן כל הנשבע לשקר עד הנה מזה הפורענות כמו שהמגילה הזאת מגדת נקה ולא נשתלם אבל מכאן ואילך הוצאתיה לשוט בארץ ולנקום מן הגנבי' והנשבעים לשקר מעכשיו ובא אל בית הגנב וגו'מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"האלה" - ענין קללה
"נקה" - מלשון נקי
מצודת דוד
"כל הנשבע מזה" - וכל הנשבע לשקר רשום הוא מהעבר מזה וכמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה מן העולם
"כמוה נקה" - ר"ל כמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה ומטואט מן העולם להיות נכרת ממנה
"כי כל הגונב מזה" - כי המגלה היתה כתובה פנים ואחור כעין שראה יחזקאל כמ"ש והיא כתובה פנים ואחור (שם) ולכן אמר כי כל הגונב הון רשום הוא מהעבר מזה
"זאת האלה" - במגלה ההיא חקוק וכתוב הקללה היוצאת בגזירה על פני כל א"י כאלו יצא פסק דין מב"ד של מעלה בכתבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כי כל הגונב מזה כמוה נקה", שהגונב ונשבע באלה לנקות א"ע מן החשד נשבע כמוה, היינו כמו הקללה הכתובה במגלה, שבלשון זה נשבע וקבל עליו באלה לנקות א"ע וכן כל הנשבע על שאר דברים, היה נשבע מזה, מן האלה הזאת אשר במגלה, (מצייר כאילו לקח מן האלה ובה גנב ונשבע), ועז"א כמוה נקה, הלא נקה א"ע מן החשד כמוה, היינו כדברים הכתובים באלה אשר במגלה, ובמגלה כתובה האלה והקללה שקבל על עצמו כדי לנקות א"ע מן החשד, ולכן.
ביאור המילות
"נקה". בא על המזכה א"ע מן העונש או מן החשד, והייתם נקיים מה' ומישראל:
"מזה". ר"ל מהכתוב במגילה:
"וכמוה". היינו כנוסח הכתוב באלה, נקה את עצמו בלשון זה:
- פרשנות מודרנית:
כל הגונב מזה כמוה ניקה
באחד החזונות שלו רואה הנביא זכריה מגילה עפה, וה' מתאר לו את משמעות החזון:
זכריה ה ג: " "ויאמר אלי 'זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ, כי כל הגנב מזה כמוה נִקָּה, וכל הנשבע מזה כמוה נקה'." "
בלשון המקרא, נקי = ללא חטא ופטור מעונש . איך ייתכן שמי שגונב ונשבע לשקר יהיה "נקי"?
א. נִקָּה = פטור מעונש
1. המשפט מתאר את המצב בעבר - " כל מי שהיה גונב , היה נקי ופטור מעונש כמו זה שכתוב על המגילה"; אנשים גנבו ונשבעו לשקר, ויצאו נקיים מאלה כמו זו הכתובה על המגילה. אבל מעכשיו והלאה המצב ישתנה: " "זאת האלה - זאת שכתוב בה פורענות נקמת שבועות שקר, היוצאת - עתה מבית קדשי הקדשים מלפני השכינה להתהלך על פני כל הארץ... כי כל הגנב - עד עכשיו - מזה כמוה נקה - מזה הפורענות כמו שהוא מפורש בה נקה ולא נשתלם פורענות יחידים העוברים על התורה, אלא המתין עד שנתמלאת סאת כולם ולקו כולם כאחד בחורבן ובגולה; וכן כל הנשבע לשקר עד הנה מזה הפורענות כמו שהמגילה הזאת מגדת נקה ולא נשתלם; אבל מכאן ואילך, הוצאתיה לשוט בארץ ולנקום מן הגנבים והנשבעים לשקר - מעכשיו ובא אל בית הגנב וגו'" " ( רש"י ) .
2. במגילה היתה כתובה אָלָה , קללה לגנבים ולנשבעים לשקר, כמו הקללה שב שמות כ ו: " "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא" ". אם כך, כוונת הפסוק היא " כל הגונב - יהיה נקי ופטור מעונש כמו שכתוב באלה הזאת ", כלומר, הוא לא יהיה פטור כלל (ע"פ אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 200) .
- אולם, זו דרך מאד מסורבלת ולא ברורה להגיד "לא יינקה". כמו להגיד "מי שיעלים מס, יהיה פטור מעונש כמו שכתוב בחוק", כאשר בחוק כתוב שהוא חייב בעונש כבד...
ב. נִקָּה = ייענש
יש שפירשו, שבפסוק זה ניקה = ניכה, מלשון מכה; או ניקא, מלשון הקאה (ע"פ דעת מקרא) , או " "יהיה מנוקה ומטואט מן העולם" " (מצודת דוד) ; ה' יכה את הגנב, וידאג שהארץ תקיא אותו, כך שהעולם יהיה נקי מאנשים כמוהו:
3. גודל המגילה היה כגודלו של בית המקדש, והנבואה היא נבואת פורענות על הגונבים מבית המקדש והנשבעים לשקר על גניבתם - " כל הגונב מזה שהוא כמוה בגודלו - ייענש".
4. המגילה היתה כתובה משני צדדיה - מצד אחר ( מִזֶּה ) היתה כתובה קללה לגנב, ומהצד השני ( מִזֶּה ) היתה כתובה קללה לנשבע לשקר, שתי עבירות שהן שני צדדים של אותה עבירה; כל הגונב, מצד אחד של המגילה כתוב עונשו, וכל הנשבע לשקר, מצד שני של המגילה כתוב עונשו: " "במגלה ההיא חקוק וכתוב הקללה היוצאת בגזירה על פני כל ארץ ישראל, כאילו יצא פסק דין מבית דין של מעלה בכתב... המגלה היתה כתובה פנים ואחור, כעין שראה יחזקאל... ולכן אמר, כי כל הגונב הון, רשום הוא מהעבר מזה ... כמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה ומטואט מן העולם להיות נכרת ממנה... וכל הנשבע לשקר רשום הוא מהעבר מזה , וכמו הפורעניות הנאמר בה כן יהיה מנוקה מן העולם" " ( מצודות ) .
- אולם, פירושים אלה אינם מתאים למילה נִקָּה כמשמעה ברוב המקרא, המציינת נקיון ללא חטא וללא עונש.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-17.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "זכריה ה ג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.