המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ועצת שלום" - ר"ל עכ"ז לא יתקנא בכתר המלוכה לעשות עצות ותחבולות להלחם עם המשיח אבל עוד יעצו להתמיד השלום ולאמצו
"והיה כהן על כסאו" - כ"ג מזרעך אשר יכהן אז יהיה לפני כסא המשיח כי הוא יבוא אליו ויכנע לו ובזה יפרש לו הטעם על העטרה ההושם בראשו שהיא מכסף כי לא תשוה מעלת כהונה הגדולה למעלת המלכות כי הכ"ג יכנע למלך וסר למשמעתו ויבא לפניו
"והוא יבנה" - מוסב למקרא שלמעלה לומר כמו שבנה זרובבל עתה את ההיכל כן המשיח הבא מזרעו יבנה ההיכל העתיד והוא ישא על ראשו הוד כתר המלוכה והוא ישב על כסא המלוכה למשול
מצודת ציון
"הוד" - ענין הדר ויופי
"כהן על כסאו" - ר"ל לפני כסאו וכן לרצים הנצבים עליו (שמואל א כב)
"והוא", ר"ל שהגם שגם זרובבל בונה את ההיכל עתה, יש הבדל ביניהם כי "הוא" ר"ל מלך המשיח הצומח מתחתיו, "יבנה את היכל ה' וגם הוא ישא הוד ה'", לא כן זרובבל הבונה שאינו נושא הוד ה', "וישב ומשל על כסאו", המשיח ישב וימשול לא כן זרובבל שאינו מושל כי הוא תחת רשות מלכי פרס, ואינו יושב על כסאו כי הוא נכנע, וגם יל"פ "על כסאו של הוד ה'" שהמשיח ישב על כסא ה' למלך, "והיה כהן על כסאו", ואז גם הכהן יהיה על כסאו הראוי, כי עתה גם הכהן אינו על כסאו הראוי לו, ואז "עצת שלום תהיה בין שניהם", כי עתה לא יהיה שלום בין היושב על כסא ההנהגה ובין הכהן, שבימי החשמונאים לבשו הם עטרת מלכות וייחסו הגדולה לעצמם, ואח"כ היה עטרת הכהונה ירודה ע"י המלכות שמכרו אותה בדמים והיתה שפלה בעיניהם, אבל אז כ"א ישב על כסאו בשלום:
ביאור המילות
"הוד". גדרו הזיו הפנימי הנפשיי, וזה המבדיל בינו ובין הדר, כמ"ש בס' התו"ה קדושים (סי' ל"ז):
"כסאו". הכינוי מוסב על שם הוד, שהמליצה תצייר שמות מופשטים יושבים על הכסא, כסא דין, כסא כבוד, כסא הוות וכדומה:
