מ"ג מיכה ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות מיכה


<< · מ"ג מיכה ד · ז · >>

מקרא

כתיב: ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם

מנוקד: וְשַׂמְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה לִשְׁאֵרִית וְהַנַּהֲלָאָה לְגוֹי עָצוּם וּמָלַךְ יְהוָה עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיּוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

עם טעמים: וְשַׂמְתִּ֤י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהֹוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושמתי את הצולעה לשארית", שעשרת השבטים שקראם בשם צולעה הם נאבדו מכלל ישראל, ונדמה שאינם במציאות כלל, או שלא נשארו באמונתם ונהיו ככל הגוים, אשים אותם שיהיו שארית ישראל ויתגלו.

"והנהלאה", הם שבט יהודה שהיה שארית ישראל רק שדחו אותה הלאה מגוי אל גוי, וממקום אל מקום, מקום אחר הלאה, והיו חלושים מאד ונתמעטו ע"י הריגות ובלבולים, אשימם לגוי עצום, "ומלך ה' עליהם",

  • א) שיהיו תחת מלכות ה' והשגחתו,
  • ב) שתהיה המלוכה "בהר ציון",
  • ג) שיהיו "מעתה ועד עולם" היינו מעת הגאולה עד נצח כי לא יגלו עוד:

ביאור המילות

"והנהלאה", נגזר ממלת גש הלאה שמורה על התרחקות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשארית" - להיות לה שארית בין העכו"ם ולא יכלו אותה

"והנהלאה" - העם אשר נתייגעה בגולה בשובה לארצה תשוב להיות גוי חזק

"ומלך ה'" - מאז לא ימשלו עוד העכו"ם בהם כי ה' ימלוך עליהם ומלכותו תהיה בהר ציון כי שם ישרה שכינתו מהעת ההיא עד עולם ולא תזוז עוד משם

מצודת ציון

"והנהלאה" - ענין יגיעה כמו נלאה מואב (ישעיהו טז)

<< · מ"ג מיכה · ד · ז · >>