מ"ג חבקוק א יז
<< · מ"ג חבקוק א · יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"העל כן", מסיים תמיהתו, אחר שאתה למשפט שמתו, ושעל ידו יוכר כחך להעניש את הרשעים, והוא לא כן ידמה רק מיחס הכל אל כחו ומכלה ומאבד רבים, וא"כ הכי "העל כן יריק חרמו?" וכי לתכלית זה ראוי שיצוד גוים רבים ושתמיד לא יחמול להרוג גוים? ומצייר אותו כצייד שמריק ומשליך הדגים הנמצאים בחרמו כדי שיצוד אחרים כן יריק ויהרוג את השבי והמלקוח שנפל בידו כדי שיצוד גוים אחרים ויושיבם תחתם, ולכן יהרוג גוים תמיד כדי להושיב אחרים תחתיהם:
ביאור המילות
"יריק חרמו", כמו ויהי הם מריקים שקיהם, מריק אותו מן הציד כדי לתת שם ציד אחר: