"העל כן יריק חרמו" - יש תמיהות הרבה המתקיימת כמו הנגלה נגליתי דעלי (שמואל א ב) הרואה אתה (שם ב טו) אף כאן הנראה בעיניך שעל כן הוא מצליח כל שעה שיריק חרמו על הכל ולצוד ציד יריק כמו (תהלים לה) הרק חנית וירק את חניכיו (בראשית יד) מזדיין בחרמו
"העל כן" - וכי בהיות כן ירוקן את חרמו לשלח את הנלכדים בה בתמיה ר"ל וכי כשרואה הצלחתו ינחם על מעשיו למנוע חרבו מדם הלא באמת לא כן היא כי אדרבה יאחז דרכו ויתמיד להרוג העכו"ם ולא יחמול עליהם
"העל כן", מסיים תמיהתו, אחר שאתה למשפט שמתו, ושעל ידו יוכר כחך להעניש את הרשעים, והוא לא כן ידמה רק מיחס הכל אל כחו ומכלה ומאבד רבים, וא"כ הכי "העל כן יריק חרמו?" וכי לתכלית זה ראוי שיצוד גוים רבים ושתמיד לא יחמול להרוג גוים? ומצייר אותו כצייד שמריק ומשליך הדגים הנמצאים בחרמו כדי שיצוד אחרים כן יריק ויהרוג את השבי והמלקוח שנפל בידו כדי שיצוד גוים אחרים ויושיבם תחתם, ולכן יהרוג גוים תמיד כדי להושיב אחרים תחתיהם:
ביאור המילות
"יריק חרמו", כמו ויהי הם מריקים שקיהם, מריק אותו מן הציד כדי לתת שם ציד אחר:
