מ"ג צפניה ב ז
כתיב:
והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם שביתם.
מנוקד:
וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב שבותם שְׁבִיתָם.
עם טעמים:
וְהָ֣יָה חֶ֗בֶל לִשְׁאֵרִ֛ית בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה עֲלֵיהֶ֣ם יִרְע֑וּן בְּבָתֵּ֣י אַשְׁקְל֗וֹן בָּעֶ֙רֶב֙ יִרְבָּצ֔וּן כִּ֧י יִפְקְדֵ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְשָׁ֥ב שבותם שְׁבִיתָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ירעון" - מלשון מרעה
"ירבצון" - ענין השכיבה לנוח
"ושב" - ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)
"שביתם" - מלשון שבי הגולה
מצודת דוד
"בערב ירבצון" - ר"ל שם ינוחו בהשקט
"כי יפקדם" - כי ה' יזכרם לטובה ואת בני שבי הגולה יניחם בהשקט ומרגוע
"עליהם ירעון" - ר"ל יתענגו בטובה
"והיה חבל" - המחוז ההיא תהיה לשארית בית יהודה ומוסב לתחלת הענין שאמר אם תבקשו צדק וענוה לא תהיו כלים בגולה ותשובו פה ותמצאו ערי פלשתים שוממין אז תירשו אתם את הערים ההםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ירעון, ירבצון". הרעיה ביום, והרביצה בלילה או בעת השכיבה:
"ושב שביתם". עי' ירמיה ל' י"ח מש"ש: