מ"ג צפניה ב ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם [שביתם]
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב שבותם [שְׁבִיתָם].
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָ֣יָה חֶ֗בֶל לִשְׁאֵרִ֛ית בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה עֲלֵיהֶ֣ם יִרְע֑וּן בְּבָתֵּ֣י אַשְׁקְל֗וֹן בָּעֶ֙רֶב֙ יִרְבָּצ֔וּן כִּ֧י יִפְקְדֵ֛ם יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְשָׁ֥ב שבותם שְׁבִיתָֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ירעון" - מלשון מרעה
"ירבצון" - ענין השכיבה לנוח
"ושב" - ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת (ישעיהו ל)
"שביתם" - מלשון שבי הגולה
מצודת דוד
"בערב ירבצון" - ר"ל שם ינוחו בהשקט
"כי יפקדם" - כי ה' יזכרם לטובה ואת בני שבי הגולה יניחם בהשקט ומרגוע
"עליהם ירעון" - ר"ל יתענגו בטובה
"והיה חבל" - המחוז ההיא תהיה לשארית בית יהודה ומוסב לתחלת הענין שאמר אם תבקשו צדק וענוה לא תהיו כלים בגולה ותשובו פה ותמצאו ערי פלשתים שוממין אז תירשו אתם את הערים ההםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ירעון, ירבצון". הרעיה ביום, והרביצה בלילה או בעת השכיבה:
"ושב שביתם". עי' ירמיה ל' י"ח מש"ש: