מ"ג צפניה ב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות צפניה


<< · מ"ג צפניה ב · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׁמַ֙עְתִּי֙ חֶרְפַּ֣ת מוֹאָ֔ב וְגִדֻּפֵ֖י בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן אֲשֶׁ֤ר חֵֽרְפוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י וַיַּגְדִּ֖ילוּ עַל־גְּבוּלָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

שְׁמִיעַ קֳדָמַי חִסוּדֵי מוֹאָב וְאִתְרַבְרְבוּת בְּנֵי עַמוֹן דַחֲסִידוּ יַת עַמִי וְאִתְרַבְרְבוּ עַל תְּחוּמְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר חרפו את עמי" - כשהיו מוליכין ישראל בגולה לצד ארץ כשדים והיו עוברין דרך עמון ומואב ורואים ישראל בוכים וגונחים וצועקין היו מונין אותן ואומרים מה לכם להיות סגופים מה תבכו הלא לבית אביכם אתם הולכים בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם

"ויגדילו על גבולם" - ויתגאו על גבולם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמעתי", וגם עמון ומואב יענשו בעבור ישראל, מואב חרפו את ישראל, ובני עמון גדפו תורתם וקדושתם, ומפרש מואב "חרפו את עמי", ובני עמון "גדפו ויגדילו על גבולם", כי לקחו לעצמם מגבול ישראל כמ"ש עמוס א' י"ג ירמיה מ"ט, ובזה גדפו גם קדושת הארץ וקדושת דתם כמ"ש ביחזקאל סי' כ"ה:


ביאור המילות

"חרפת, וגדופי". הגידוף הוא רק על דברים המקודשים, כמו את ה' הוא מגדף (כמ"ש ישעיה ל"ז כ"ג, יחזקאל ה' ט"ו):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר חרפו את עמי" - כאשר גלה דרך ארצם חרפו אותו בדברים

"ויגדילו על גבולם" - ר"ל לקחו מאדמת ישראל להגדיל ולהוסיף על גבולם כמ"ש לבני עמון וגו' מדוע ירש מלכם את גד (ירמיהו מט) או ר"ל כשעברו ישראל על גבולם דברו שם למולם דברים גדולים וקשים לבזותם

מצודת ציון

"וגדופי" - ענין חרפה כמו וישראל לגדופים (שם מג)

<< · מ"ג צפניה · ב · ח · >>