מ"ג צפניה ב ח
לא בדוק
כתיב:
שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם.
מנוקד:
שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדֻּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם.
עם טעמים:
שָׁמַ֙עְתִּי֙ חֶרְפַּ֣ת מוֹאָ֔ב וְגִדֻּפֵ֖י בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן אֲשֶׁ֤ר חֵֽרְפוּ֙ אֶת־עַמִּ֔י וַיַּגְדִּ֖ילוּ עַל־גְּבוּלָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
שְׁמִיעַ קֳדָמַי חִסוּדֵי מוֹאָב וְאִתְרַבְרְבוּת בְּנֵי עַמוֹן דַחֲסִידוּ יַת עַמִי וְאִתְרַבְרְבוּ עַל תְּחוּמְהוֹן:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וגדופי" - ענין חרפה כמו וישראל לגדופים (שם מג)
מצודת דוד
"אשר חרפו את עמי" - כאשר גלה דרך ארצם חרפו אותו בדברים
"ויגדילו על גבולם" - ר"ל לקחו מאדמת ישראל להגדיל ולהוסיף על גבולם כמ"ש לבני עמון וגו' מדוע ירש מלכם את גד (ירמיהו מט) או ר"ל כשעברו ישראל על גבולם דברו שם למולם דברים גדולים וקשים לבזותםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות