מ"ג עמוס ה י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ׃
תרגום יונתן
סְנָן לִדְמוֹכַח לְהוֹן בְּשַׁעֲרֵי בָתֵּי דִינָא פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא וְלִדְמַלֵיל כֵּיוַנְתָּא מְעַקְמִין:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יתעבו" - מל' תעוב ושקוץ
מצודת דוד
"ודובר תמים" - ומי שמדבר דברים תמימים וישרים אותו מתעבים
"שנאו" - והם עכ"ז שנאו בשער את הנביא המוכיח ר"ל אף בשער העיר במקום פרסום המה מראים שנאה על המוכיחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בשער". הוא מקום המשפט. השערה אל הזקנים, וכן לקמן ואביונים בשער הט"ו, והציגו בשער משפט:
"שנאו יתעבו". התיעוב הוא יותר מן השנאה כמ"ש שקר שנאתי ואתעבה, שהדובר להזהיר על מצות שבין אדם למקום גרוע אצלם יותר:
"תמים", כמו תמימות, וכן אם באמת ובתמים (שופטים ט'):