מ"ג עמוס ה י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות עמוס


<< · מ"ג עמוס ה · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

סְנָן לִדְמוֹכַח לְהוֹן בְּשַׁעֲרֵי בָתֵּי דִינָא פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא וְלִדְמַלֵיל כֵּיוַנְתָּא מְעַקְמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שנאו בשער מוכיח" - אתם לא יראתם מפניו ומפני נביאיו ושנאתם את המוכיחים אתכם בשערי בתי דינא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שנאו", אמר עוד סבה לנפילתם באין מקים יען ששנאו את המוכיחים שרצו לישרם להשיבם לדרך הנכונה, בין המוכיח על דבר המשפט בין אדם לחברו, שהוא "מוכיח בשער" ששם מקום המשפט (שהיה דרך השופטים לישב בשער), וכן "דובר תמים" לישרם על דבר הצדקה במצות שבין אדם למקום "יתעבו" אותו, וא"כ אין תקוה שישובו ממעשיהם הרעים ע"י מורים ומוכיחים:


ביאור המילות

"בשער". הוא מקום המשפט. השערה אל הזקנים, וכן לקמן ואביונים בשער הט"ו, והציגו בשער משפט:

"שנאו יתעבו". התיעוב הוא יותר מן השנאה כמ"ש שקר שנאתי ואתעבה, שהדובר להזהיר על מצות שבין אדם למקום גרוע אצלם יותר:
"תמים", כמו תמימות, וכן אם באמת ובתמים (שופטים ט'):
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודובר תמים" - ומי שמדבר דברים תמימים וישרים אותו מתעבים

"שנאו" - והם עכ"ז שנאו בשער את הנביא המוכיח ר"ל אף בשער העיר במקום פרסום המה מראים שנאה על המוכיח

מצודת ציון

"יתעבו" - מל' תעוב ושקוץ

<< · מ"ג עמוס · ה · י · >>