מ"ג עמוס ה י
לא בדוק
כתיב:
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו.
מנוקד:
שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ.
עם טעמים:
שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
סְנָן לִדְמוֹכַח לְהוֹן בְּשַׁעֲרֵי בָתֵּי דִינָא פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא וְלִדְמַלֵיל כֵּיוַנְתָּא מְעַקְמִין:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יתעבו" - מל' תעוב ושקוץ
מצודת דוד
"ודובר תמים" - ומי שמדבר דברים תמימים וישרים אותו מתעבים
"שנאו" - והם עכ"ז שנאו בשער את הנביא המוכיח ר"ל אף בשער העיר במקום פרסום המה מראים שנאה על המוכיחמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בשער". הוא מקום המשפט. השערה אל הזקנים, וכן לקמן ואביונים בשער הט"ו, והציגו בשער משפט:
"שנאו יתעבו". התיעוב הוא יותר מן השנאה כמ"ש שקר שנאתי ואתעבה, שהדובר להזהיר על מצות שבין אדם למקום גרוע אצלם יותר:
"תמים", כמו תמימות, וכן אם באמת ובתמים (שופטים ט'):