לדלג לתוכן

מ"ג הושע ט י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ט · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֙אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤הֿ בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאׇהֳבָֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

כְּגוּפַין דִשְׁתִיל עַל עֵינָא דְמַיָא כֵּן בְּמַדְבְּרָא אֲרַע מֵימְרִי לְיִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בְתֵינָתָא דִי בַאֲוַל מְאַבְּבָא חֲבִיבֵית אֲבָהַתְכוֹן וְאִינוּן אִתְחַבְּרוּ לְבַעַל פְּעוֹר וְטָעוּ לְבַהֲתָא וַהֲווֹ שִׁקוּצִין כִּדְרְחִימוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כענבים במדבר" - כענבים שהם חביבים במדבר כך חיבבתי את ישראל

"כביכורה בתאנה" - כתאנה מבושלת בעץ התאנה

"בראשיתה" - בתחלת בישול התאנים

"ראיתי אבותיכם" - כן נראו אבותיכם בעיני לחבבם

"וינזרו" - אין נזירה בכל מקום אלא לשון פרישה

"לבושת" - לע"א שהיא בשתם

"ויהי שקוצים" - לפני

"כאהבם" - את בנות מואב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כבכורה" - כן יקרא הפרי שנגמר בשולו וכן בכורי ענבים (במדבר יג)

"וינזרו" - ענין פרישה כמו נזרו אחור (ישעיהו א)

"לבושת" - העכו"ם תקרא כן על כי היא לבושת לעובדיה

"שקוצים" - מלשון שקץ ותעוב 

מצודת דוד

"ויהיו שקוצים כאהבם" - אז היו שקוצים ומתועבים בעיני כערך אהבתם שאהבתי אותם מתחלה

"המה באו" - וכאשר המה באו אל בעל פעור ופרשו עצמם מה' אל הבושת

"כבכורה" - כתאנה המבושלה באילן התאנה ראשונה לכולן שהיא משמחת לב רואיה כן ראיתי אבותיכם ר"ל כן שמחתי כאשר ראיתי את אבותיכם נמשכים אחרי

"כענבים במדבר" - כמו המוצא ענבים במדבר מקום שמם שהם חביבים עליו מאד כן מצאתי את ישראל ר"ל כן היו חביבים עלי בעת מצאתים לי לעם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כענבים", על מ"ש שהשחיתו דרכם בע"ז ובזנות כימי הגבעה ושע"כ יזכר עונם, אומר שילמדו ק"ו ממה שהעניש את יוצאי מצרים על עון פעור ועל הזנות עם בנות מואב הגם שדור ההוא היו חשובים ויקרים בעיני ה', וכ"ש שיעניש אותם שהם קלים ונבזים בעיניו, על עונות אלה, אומר הלא "כענבים במדבר מצאתי ישראל", בעת שמצאתי את ישראל במדבר היו יקרים בעיני כמי שמוצא ענבי' שהוא הפרי היותר חשוב במדבר שאינו מקום זרע וגפן ותאנה, (ור"ל שהוא היה הכרם הראשון אשר נטע ה' כמ"ש גפן ממצרים תסיע, והנה הענבים אין מקבלים הרכבה ובפרט ענבים במדבר שהם בלתי מורכבים, כן היו אז ישראל קדושים נזהרים מן הזנות כמ"ש חז"ל ששלומית בת דברי אחת היתה ופרסמה הכתוב), וכן "כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם", שהתאנה גם היא הפרי החשובה מאד ואין בה פסולת, והמתבשלת ראשונה היא חשובה ביותר מצד מעוט מציאות הפרי אז, וכן היו חשובים אם מצד המקום כענבים במדבר, אם מצד הזמן שחל עליהם הענין האלהי בראשונה בעוד החשך כסה ארץ וערפל לאומים, ובכל זה הגם שהיו חשובים מאד אצלי, "המה באו בית פעור" וכו' "כאהבם" ר"ל גם המה עם כל חשיבותים "כאהבם" כאשר אהבו את בנות מואב יצאו עי"כ מדחי אל דחי, שעי"כ באו בית פעור, כמ"ש ויחל העם לזנות אל בנות מואב ועי"כ ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן, ועי"ז "וינזרו לבושת", כמ"ש ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן, ועי"ז "ויהיו שקוצים", ששקץ ה' אותם ומאס בהם כמ"ש ויחר אף ה' בישראל וכ"ז היה "כאהבם" ע"י שאהבו את בנות מואב, עתה דון קל וחומר אם המה כאהבם בנות מואב נעשו שקוצים הגם שהיו חשובים בתחלה, וכ"ש.

 

<< · מ"ג הושע · ט · י · >>