מצודות על הושע ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על הושע · ט · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אהבת אתנן" - אהבת לקבל אתנן לחזור אחריה על הגרנות ר"ל חזרת על העובדי כוכבים לבקש מהם עזרה ולפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה שחוזרת על הגרנות לקחת דגן באתננה

"אל גיל" - ר"ל אין ראוי לך לשמוח על שום גילה

"כי זנית" - ולכן מהראוי שתתאונן בכל עת

מצודת ציון

"גיל" - ענין שמחה

"גרנות" - כן נקרא מקום התבואה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ירעם" - ר"ל לא יהיה להם למאכל כי לא תצמח

"יכחש בה" - ישקר בעדת ישראל ר"ל לא ישפיע לה היין

מצודת ציון

"ויקב" - הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו כמו וגם יקב חצב בו (ישעיהו ה)

"ירעם" - מלשון מרעה

"ותירוש" - ענבי היין

"יכחש" - ישקר

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובאשור" - בהיותם בגולה באשור יאכלו מאכל טמא ומאוס כי לא יוכלו לשמור מאכלם בנקיות

"לא ישבו וגו'" - כי יגלו ממנה

"ושב" - מפני אויב ינוס למצרים לשבת בה

מצודת ציון

"טמא" - ר"ל מתועב ומאוס

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לחמם" - הקרבנות שמביאים יותר טוב שיהיה למלא נפשם שהם יאכלוהו ולא יבוא לבית ה' כי לא לרצון הוא

"כלחם אונים להם" - הקרבנות הם בעיניו כלחם הבא להם בגזל אשר מטמא ומתעב את האוכלו

"לא יסכו" - זה אמר על בני יהודה מעתה אין לו חפץ בנסכיהם ולא ינסכו לה' יין וזבחיהם אינם ערבים עליו

מצודת ציון

"יסכו" - מלשון נסך ויציקה

"יערבו" - ענין מתיקות כמו וערבה לה' מנחת (מלאכי ג)

"אונים" - ענין גזל הבא בכח ואון וכן וידיו תשבנה אונו (איוב כ)

"לחמם" - גם הבשר יקרא לחם וכן את קרבני לחמי (במדבר כח)

"לנפשם" - לעצמם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וליום חג ה'" - ביום שיבוא אליכם מה' זבח והריגה מזבחי בהמות החג והוא כפל ענין במ"ש

"מה תעשו" - ר"ל מהו הזכות שתנצלו בו ביום הקבוע על תשלום הגמול

מצודת ציון

"מועד" - זמן קבוע כמו העביר המועד (ירמיהו מו)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחמד לכספם" - בתי חמדתם שהם אוצרות כספם הנה הקימוש יירש אותם כי שם תצמח ובאהליהם תצא החוח

"מוף תקברם" - כי שם ימותו ע"י חרב נבוכדנאצר ולא ישובו לארצם

"הלכו משד" - כאשר ילכו מארצם מפני השודד הנה מצרים תקבץ אותם כי שם יבואו עם יוחנן בן קרח כמ"ש בירמיהו

מצודת ציון

"משוד" - מלשון שודד ועושק

"מוף" - יתכן שהוא נוף והוא שם מקום במצרים ובאה המ"ם במקום הנו"ן וכן כמהם וכמהן (שמואל ב יט)

"מחמד" - מלשון חמדה

"קימוש" - מין קוץ

"יירשם" - מלשון ירושה

"חוח" - מין קוץ

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על רוב עונך" - בעבור רוב עונך רבה עליך נטירת האיבה מה'

"איש הרוח" - הוא הנביא השקר אשר חשבו שיש בו רוח נבואה והוא כפל ענין במ"ש

"אויל הנביא" - ר"ל יראו שהנביא השקר המבטיחם על השלום שהוא אויל ולא דבר בו ה'

"באו" - הנה עתה באו הימים של זכרון עונותיהם ובאו הימים של גמול תשלומיהם וידעו ישראל כי הן קרבו ובאו

מצודת ציון

"הפקודה" - ענין זכרון

"ורבה" - הוי"ו יתירה

"משטמה" - ענין נטירת איבה כמו וישטום עשו (בראשית כז)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משטמה בבית אלהיו" - בבית עבודת כוכבים יש לו נטירת איבה כי נביא השקר המתמיד לשבת שם כאלו נוטר לו איבה במה שמתעה אותו לדרך רעה לרע לו

"צופה אפרים" - צופה יש לאפרים עם האלוה שעשה לעצמו והוא נביא השקר אשר להם המתנבא בשם עבודת כוכבים ואותו הנביא הוא לפח מוקש פרוסה על כל דרכיו של אפרים כי כמו שהפח יפול בו הצפור כן בדברי נביא השקר יפול אפרים

מצודת ציון

"צופה" - כן יקרא הנביא וכן צופה נתתיך (יחזקאל ג)

"פח" - רשת

"יקוש" - מלשון מוקש

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העמיקו שחתו" - העמיקו לעשות הרע ושחתו דרכם כמו בני בנימין בפלגש בגבעה אשר החזיקו ידי עוברי עבירה כי כ"כ נביאי השקר מחזיקים ידי עוברי עבירה בהבטחת השלום ולכן יזכור עונם לשלם עליהם גמול

מצודת ציון

"העמיקו" - ר"ל הרבו כי כמו דבר העמוק הוא רב מהאדם מהגיע אליו כן כל דבר הרבוי בתכלית קרוי עומק

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהיו שקוצים כאהבם" - אז היו שקוצים ומתועבים בעיני כערך אהבתם שאהבתי אותם מתחלה

"המה באו" - וכאשר המה באו אל בעל פעור ופרשו עצמם מה' אל הבושת

"כבכורה" - כתאנה המבושלה באילן התאנה ראשונה לכולן שהיא משמחת לב רואיה כן ראיתי אבותיכם ר"ל כן שמחתי כאשר ראיתי את אבותיכם נמשכים אחרי

"כענבים במדבר" - כמו המוצא ענבים במדבר מקום שמם שהם חביבים עליו מאד כן מצאתי את ישראל ר"ל כן היו חביבים עלי בעת מצאתים לי לעם

מצודת ציון

"כבכורה" - כן יקרא הפרי שנגמר בשולו וכן בכורי ענבים (במדבר יג)

"וינזרו" - ענין פרישה כמו נזרו אחור (ישעיהו א)

"לבושת" - העכו"ם תקרא כן על כי היא לבושת לעובדיה

"שקוצים" - מלשון שקץ ותעוב

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומהריון" - מהם יפרח הכבוד בעת ההריון ר"ל לא יעברו נשותיהם כלל וממילא יפרח הכבוד ואיננו

"ומבטן" - ומהם יפרח הכבוד בעת יצאו מבטן כי יולדו מתים ולא ישיגו אף הכבוד הנעשה לילדים בעת הוולדם

"מלדה" - מהם יפרח הכבוד בעת הלידה כי אז ימותו עד לא יבואו לזמן הכנסת הברית ולא ישיגו הכבוד הנעשה אז

"כעוף יתעופף כבודם" - הכבוד יפרח מהם כמו העוף הפורח מהר ר"ל לא יהיה נעשה בהם הכבוד הנעשה לילדים בעת הוולדם ובעת הכנסתם בבריתו של אברהם אבינו

מצודת ציון

"יתעופף" - מלשון עפיפה ופריחה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גם וגו'" - אשר לבד זה יהיה בכל מעשיהם אוי להם בעת אסיר להפרד מהם

"כי אם יגדלו" - אשר אם כמה מהם יגדלו את בניהם וינצלו מהמקרים ההם הנה אשכלם מאדם ר"ל ימותו עד שלא יגיעו לגבול איש כי ימותו עודם קטנים

מצודת ציון

"ושכלתים" - ענין מיתה כמו ושכלה אתכם (ויקרא כו)

"בשורי" - כמו בסורי בסמ"ך והוא מלשון הסרה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תן וגו' מה תתן" - ר"ל מה שתתן לאח"ז תן להם מיד וחוזר ומפרש תן להם רחם משכיל וגו' ר"ל למה ימותו הבנים בנערותם להרבות אבלם טוב יותר שתתן להם רחם משכיל שנשי אפרים יפילו עוברם מת או שיהיו שדי נשותיהם צומקים ר"ל שלא יתעברו כלל שאז השדים צמוקים ונגובים מבלי לחלוחית חלב כי כשתהר האשה מתחיל לבוא לחלוחית חלב בדדיה ולא זולת ההריון

מצודת ציון

"משכיל" - מלשון שכול ומיתה

"צומקים" - יבשים ונגובים ולזה יקראו הענבים היבשים צמוקים כמ"ש ושני צמוקים (שמואל א ל)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל שריהם" - כי כל שריהם סוררים

"אהבתם" - לאהוב אותם

"כי שם וגו'" - ר"ל אשר שנאתם שיהיו שמה והשנאה הוא בעבור רוע מעלליהם ולכן אגרשם מביתי הוא גלגל שהיה שם בתחלה בית ה' ומשכנו

"כל רעתם בגלגל" - ר"ל הרעה הגדולה שבכל הרעות היא מה שהעמידו עבודת כוכבים בגלגל במקום שעמד המשכן בתחלה

מצודת ציון

"סוררים" - סרים מדרך הטוב ומורדים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם כי ילדון" - אף אם כמה מהם ילדון הנה אמית מחמדי בטנם ר"ל הטובים והנחמדים שבהם

"הכה" - הנה כבר הוכה אפרים במכאובי הצרות ונתייבש שרשם עד שלא יגדלו עוד פרי כדרך האילן שנתייבש שרשו ור"ל נחלש מאד ולא יוליד עוד בנים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נודדים וגו'" - נדים ונעים בגולה בין הבבליים ובין הכשדיים

"ימאסם" - ה' ימאס בם