מ"ג הושע ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י ׀ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֙לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי יוֹמִין סַגִיאִין יַתְבוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵית מַלְכָּא מִדְבֵית דָוִד וְלֵית דְעָבִיד שׁוּלְטַן עַל יִשְׂרָאֵל וְלֵית דְדָבַת לְרַעֲוָא בִּירוּשְׁלֵם וְלֵית קָמְתָא בְּשֹׁמְרוֹן וְלֵית אֵפוֹד וּמְחַוֵי:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואין אפוד ותרפים" - מלת ואין משמשת בשתים כאלו אמר ואין תרפים ור"ל עם כי לא יהיה ביניהם אורים ותומים לשאול בו עתידות עכ"ז אין תרפים ר"ל לא יפנו אחרי התרפים לשאול בהם עתידות והדברים האלה בשורה טובה לישראל שבימי גלותם לא יפנו לא אל עבודת שרי מעלה ולא אל עבודת כוכבים אף שיהיו חסרים השראת השכינה והמזבח והאורים ותומים עם כל זאת לא יהיו כעכו"ם

"ואין זבח" - עם שיהיה המקדש חרב ואין שם זבח לשלמים אעפ"כ אין מצבה ר"ל לא יעשו מצבה להקריב בה לעבודת כוכבים

"אין מלך ואין שר" - בכל ימי גלותם עם שמלכם שהוא הקב"ה אינו עמהם אעפ"כ אין שר ר"ל לא יהיו עובדים למי משרי מעלה לקבלו לאלוה דוגמת האשה ההיא שתהיה פרושה מאישה ועכ"ז תהיה פרושה מהזונים

"כי ימים רבים" - עתה יפרש שזה ירמז אשר ימים רבים ישבו ישראל בגולה ויצפו על הגאולה וגם המקום ב"ה יצפה כביכול לקחתם לו לעם ואף בימי גלותם לא יחבר במי מעכו"ם 

מצודת ציון

"מצבה" - הוא מזבח של אבן אחת ועושים אותה להקריב בה לעכו"ם

"אפוד" - זה יאמר על האפוד והחשן עם האורים ותומים וכן אפוד ירד בידו (שמואל א כ"ג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ימים רבים", מבאר הנמשל שימים רבים "ישבו ישראל" בגלות וימתינו ויחכו לי שאשוב אליהם כימי קדם, "אין מלך" לא יהיה להם מלך ממלכי ב"ד שישבו על כסא ה' ויעמדו תחת השגחתו, "ואין שר" שלא יעמדו ג"כ תחת שרי המערכת, כי יחכו אל ה' כמ"ש לא תזני ולא תהיה לאיש, "אין זבח" גם לא יקריבו קרבנות בזה הזמן להמשיך עליהם שפע מה' כי יושבת המקדש והעבודה, "ואין מצבה" ובכ"ז לא יציבו מצבות לבעלים, "ואין אפוד" לא ימצא אצלם כהן לובש אפוד שידע ע"י העתידות, ובכל זה "אין תרפים" לא ישאלו בתרפים לדעת העתידות על ידיהם, ואמרו חז"ל בג' דברים מאסו ישראל בימי רחבעם במלכות ב"ד ובמלכות שמים ובבית המקדש, אר"ש בן מנסיא אין ישראל רואים סימני תשועה וגאולה עד שישוב לבקש שלשתן, הה"ד אחר ישובו ב"י ובקשו את ה' אלהיהם זה מלכות שמים, ואת דויד מלכם כמשמעו, ופחדו אל ה' ואל טובו זה בהמ"ק, דכתיב ההר הטוב הזה והלבנון. ועז"א ימים רבים ישבו לי[1] אין מלך ממלכי ב"ד, ואין זבח בבהמ"ק, ואין אפוד להגיד עתידות ברוה"ק, שהאפוד היה מגיד ברוח הקודש שזה בא ממלכות שמים, ונגד זה לא יהיה להם ג"כ שר ומצבה ותרפים המגבילים להם:

 

<< · מ"ג הושע · ג · ד · >>


  1. ^ יתכן והוא ט"ס, וצ"ל ב"י, דהיינו בני ישראל, שזה ציטוט הפסוק, ובפסוק זה לא כתוב "לי" אלא ב"י. [הגם שיתכן שהמלבי"ם לקח את ה"לי" מהפסוק הקודם].