מ"ג מיכה ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות מיכה


<< · מ"ג מיכה ג · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבֹשׁוּ הַחֹזִים וְחָפְרוּ הַקֹּסְמִים וְעָטוּ עַל שָׂפָם כֻּלָּם כִּי אֵין מַעֲנֵה אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבֹ֣שׁוּ הַחֹזִ֗ים וְחָֽפְרוּ֙ הַקֹּ֣סְמִ֔ים וְעָט֥וּ עַל־שָׂפָ֖ם כֻּלָּ֑ם כִּ֛י אֵ֥ין מַעֲנֵ֖ה אֱלֹהִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיִבְהֲתוּן נְבִיֵי שִׁקְרָא וְיִתְכַּנְעוּן מִלְאַלָפָא וְיִתְעַטְפוּן עַל שָׂפָם כְּאֶבְלִין כּוּלְהוֹן אֲרֵי לֵית בְּהוֹן רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מענה אלהים" - מענה נקוד קמץ (ר"ל ציר"י) לפי שהוא דבוק אל השם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ובשו", ועי"כ "יבושו החוזים, ויחפרו הקוסמים" (שחפירה גדולה יותר מבושה) והנביאים המדברים בניב שפתים "יעטו על שפם" כאבל העוטה פיו שלא לדבר, והטעם לכל זה "כי אין מענה אלהים" שכל מה שחזו וקסמו ונבאו לא היה ע"י מענה אלהים רק שקר ותרמית לבם:


ביאור המילות

"בשו, חפרו". חפר גדול מבושת (ישעיה א' כ'), והקוסם ששקרותו מבואר יותר יחפור להטמן בעפר:

"על שפם". בארתי בספר התו"ה תזריע (סי' קנ"ד), ששם שפם לא בא רק אצל אבל על ששפתיו נסתמו שלא ידבר ונראה כאילו אין לו שתי שפתים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אין מענה אלהים" - כל דבריהם לא היה מענה אלהים כי מלבם בדאו שקר

"ועטו וגו'" - כל החוזים והקוסמים יעטו על שער השפתים כדרך האבל כי אז יתאבלו על רוע המקרה

"ובושו החוזים" - בעת שיראו שלא נתקיימו אמריהם

מצודת ציון

"וחפרו" - ענין כלימה כמו וחפרה הלבנה (ישעיהו כד)

"ועטו" - ענין עטיפה

"שפם" - הוא שער השפתים כמו ועל שפם יעטה (ויקרא יג)

"מענה" - ענין אמירה וכן ומה' מענה לשון (משלי טז)

<< · מ"ג מיכה · ג · ז · >>