מ"ג עמוס ט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות עמוס


<< · מ"ג עמוס ט · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׁבְתִּי֮ אֶת־שְׁב֣וּת עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וּבָנ֞וּ עָרִ֤ים נְשַׁמּוֹת֙ וְיָשָׁ֔בוּ וְנָטְע֣וּ כְרָמִ֔ים וְשָׁת֖וּ אֶת־יֵינָ֑ם וְעָשׂ֣וּ גַנּ֔וֹת וְאָכְל֖וּ אֶת־פְּרִיהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאָתֵיב יַת גָלוּת עַמִי יִשְׂרָאֵל וְיִבְנוּן קִרְוִין דְצַדְיָן וִיתוּבוּן וְיִצְבּוּן כַּרְמִין וְיִשְׁתּוּן יַת חַמְרֵהוֹן וְיַעְבְּדוּן גַנִין וְיֵכִלוּן יַת אִבֵּיהוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושבתי את שבות עמי" הוא השבת מעלתם ומדרגתם, "ובנו הערים" שהיו נשמות ויטעו כרמים וכו':


ביאור המילות

"ושבתי שבות". הוא השבת המדרגה כמו שיעדתי (בירמיה ל"א י"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשו גנות" - יתקנו גנות ויזרעום

"ושתו" - הם ישתו היין ולא יבואו עוד עכו"ם לשתותה

"וישבו" - בהערים ההם ישבו ולא יגלו עוד מהן

"ושבתי" - אעמיד בהשקט ומרגוע את בני השבי של עמי ישראל

"ערים נשמות" - שהיו שוממות בעת הגולה

מצודת ציון

"ושבתי" - ענין השקט ומרגוע כמו בשובה ונחת תושעון (ישעיהו ל)

"שבות" - מלשון שבי הגולה

"נשמות" - מלשון שממון

<< · מ"ג עמוס · ט · יד · >>