מ"ג חבקוק ב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות חבקוק


<< · מ"ג חבקוק ב · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּי־אֶ֖בֶן מִקִּ֣יר תִּזְעָ֑ק וְכָפִ֖יס מֵעֵ֥ץ יַעֲנֶֽנָּה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֲרֵי אַבְנָא מִכָּתְלָא צַוְחָא עַל דְאָנֵיס לֵיהּ וְשִׁפָּא מִגוֹ מְרֵישָׁא עָנֵי לֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי וגו'" - כי האבנים אשר גזלת תזעקנה מן הקיר

"וכפיס מעץ יעננה" - אל האבן בקול לנגדה שניהם צועקים

"וכפיס מעץ יעננה" - ת"י ושיפא מגו מרישא שיפא ל' קיסם שפאין בלשון חכמים דלדור"ש בלע"ז מריש הוא הקורה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא-יב) "כי אבן מקיר תזעק הוי בונה עיר בדמים", ר"ל שהלא כל אבן ואבן ששמת בקיר הבנין של בבל יזעק מן הקיר ויאמר הוי בונה עיר בדמים, שבנית עיר בבל בדמים ששפכת, והמאמרים מקבילים "כי אבן מקיר תזעק הוי בונה עיר בדמים וכפיס מעץ יעננה הוי כונן קריה בעולה",שתחלה בונים את העיר בבנין של אבנים, ואז יצעק כל אבן הוי על שבונה הבנין בדמים ששפך, ואח"כ מכוננים הקריה. שהוא תקרת הבנין שמניחים בגמר הבנין למעלה שהוא מעצים , ואז הכפיס יענה להאבן מן העץ שבו מקרה את הקירוי ויאמר הוי כונן קריה בעולה, שגם גמר הבנין הגם שאז כבר חדל לשפך דמים כי כבר כבש את כל העמים, בכ"ז כנן אותה בעולה משוד וחמת:

ביאור המילות

"וכפיס". ת"י ושיפא מגו מרישא, חתיכת עץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אבן" - כל אבן תזעק לומר גזולה אני ביד הבונה והכפיס מן העץ יענה אל האבן ויאמר גם אני מגזילה והוא ענין מליצה

מצודת ציון

"מקיר" - מכותל

"וכפיס" - כן יקרא חתיכת עץ מן הקורה ואין לו דומה ובדרז"ל גויל גזית כפיסים (בבא בתרא ב)אולם שם יאמר על הלבנים ויתכן שהיה דרכם להשים גם עצים בבנין כזה וקראום רז"ל על שם העצים

"יעננה" - מלשון עניה ותשובה

<< · מ"ג חבקוק · ב · יא · >>