מ"ג הושע יג ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶפְגְּשֵׁם֙ כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם וְאֹכְלֵ֥ם שָׁם֙ כְּלָבִ֔יא חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה תְּבַקְּעֵֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חית השדה" - הכ"ף של כלביא משמשת בשתים ור"ל אהיה כחית השדה אשר תבקעם כלומר הרגילים לבקעות
"ואוכלם שם" - במקום שאמצאם אוכלם כלביא
"סגור לבם" - לפי שהמשילו לדוב אמר לשון הנופל בו שקורע עד הלב הסגור תחת החזה
"אפגשם" - אפגוש בהם להרע להם כדוב השכול מבניו שדרכו להזיק את כל מי שיפגוש
מצודת ציון
"אפגשם" - ענין פגישה
"כדוב" - שם חיה
"שכול" - מי שבניו מתים קרוי שכול כמו ואני כאשר שכולתי שכלתי (בראשית מג)
"כלביא" - שם משמות האריה
"תבקעם" - מלשון בקיעהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ואכלם שם". מצייר בהדרגה, תחלה אורב על דרך ושר מרחוק, ואח"כ אפגשם, ואח"כ אוכלם שם בעריהם לא על דרך.
"והלביא", יש לו גורים והוא מחנק ללבאותיו ואוכל הכל עם לבאותיו: