מ"ג הושע יג ח
כתיב:
אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם.
מנוקד:
אֶפְגְּשֵׁם כְּדֹב שַׁכּוּל וְאֶקְרַע סְגוֹר לִבָּם וְאֹכְלֵם שָׁם כְּלָבִיא חַיַּת הַשָּׂדֶה תְּבַקְּעֵם.
עם טעמים:
אֶפְגְּשֵׁם֙ כְּדֹ֣ב שַׁכּ֔וּל וְאֶקְרַ֖ע סְג֣וֹר לִבָּ֑ם וְאֹכְלֵ֥ם שָׁם֙ כְּלָבִ֔יא חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה תְּבַקְּעֵֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אפגשם" - ענין פגישה
"כדוב" - שם חיה
"שכול" - מי שבניו מתים קרוי שכול כמו ואני כאשר שכולתי שכלתי (בראשית מג)
"כלביא" - שם משמות האריה
"תבקעם" - מלשון בקיעה
מצודת דוד
"חית השדה" - הכ"ף של כלביא משמשת בשתים ור"ל אהיה כחית השדה אשר תבקעם כלומר הרגילים לבקעות
"ואוכלם שם" - במקום שאמצאם אוכלם כלביא
"סגור לבם" - לפי שהמשילו לדוב אמר לשון הנופל בו שקורע עד הלב הסגור תחת החזה
"אפגשם" - אפגוש בהם להרע להם כדוב השכול מבניו שדרכו להזיק את כל מי שיפגושמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ואכלם שם". מצייר בהדרגה, תחלה אורב על דרך ושר מרחוק, ואח"כ אפגשם, ואח"כ אוכלם שם בעריהם לא על דרך.
"והלביא", יש לו גורים והוא מחנק ללבאותיו ואוכל הכל עם לבאותיו: