רש"י על הושע יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על הושע · יג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כדבר אפרים רתת" - כשקנא ירבעם למקום ודבר כנגד שלמה דברים קשים וברעדה שהרי מלך גדול היה שלמה

"נשא הוא בישראל" - משם זכה להנשא להיות מלך ישראל

"ויאשם בבעל" - כיון שעלה לגדולה ויאשם בע"א

"וימות" - נכרת בית ירבעם וכן בית אחאב ויונתן תרגם כד ממלל חד מדבית אפרים רתיתא אחיד להון לעממיא מתרברבין הוו בישראל וכדי דחבו בפולחן טעותא מתקטלין

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה" - בית יהוא שראו כל זאת יוסיפו לחטוא

"כתבונם" - כתבניתם

"זובחי אדם עגלים ישקון" - לומדי המולך אומרים לישראל מי שזובח בנו לעכו"ם כדאי הוא להיות נושק העגל שהרי דורון חביב הקריב לו כך פירשו רבותינו בסנהדרין ומיושב הוא על לשון המקרא יותר מתרגום של יונתן

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכטל משכים הולך" - וכטלא דמוהי פסיק

"כמוץ יסוער מגורן" - כמוצא דנשבה רוח מאידרא

"יסוער" - אשר סערה תשאנו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנכי ה' אלהיך" - ולא היה לך למרוד בי

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני ידעתיך" - נתתי לב לדעת צרכך וספקתיך

"תלאובות" - אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו תל שאובין בו כל טובה ואין מוצאין

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כמרעיתם" - כאשר באו לארץ מרעיתם והיו שבעים אז

"שבעו וירם לבם" - כמו וירם במטה (שמות ז) לשון מרים דבר אחר וירם בכאן ויגבה הוא עצמו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על דרך אשור" - כל אשור שבמקרא דגש וזה רפי שאינו שם מקום אלא אארוב ואשקוד כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כד)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כדוב שכול" - כמו שוכל כאשר תאמר חנון ורחום כך שכול כלומר כלו לבוש שכולים ומוכן לשכל אנשים

"ואקרע סגור לבם" - כדרך הדוב אוחז צפרניו בחזה וקורע עד הלב ל"א סגור לבם את לבם הסגור מלהבין לשוב אלי

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שחתך ישראל" - חבלת עצמך ישראל כי בי פשעת מרדת בעזרך ומקרא קצר הוא זה והמבין בלשון המקרא מיושב הוא על הלב

"כי בי" - כי בי היה המרד אשר מרדת וא"ת מה איכפת לך בעזרך מרדת כשמרדת בי

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אהי מלכך איפוא" - י"ת איה מלכך ואני אומר אינו צריך לעקרו ממשמעותו אהי עומד מנגד לראות איפא מלכך שאעשה עצמי רואה מה אחריתך איפא מושיעך

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צרור עון אפרים" - לא ויתרתי עליו צפון הוא אתי

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עת" - צרה באה לו אשר לא יוכל לעמוד ולהתקיים

"במשבר בנים" - שהיולדת יושבת עליו לילד ובלע"ז קורין למשבר שיל"א במשבר בנים כמשבר העשוי ללידת בנים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מיד שאול אפדם" - אני הוא שהייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות אבל עתה

"אהי דבריך מות" - אשים עצמי לדבר עליך דברי מות

"אהי קטבך" - קוטב עליך גזרת שאול

"נוחם יסתר מעיני" - לא אנחם על הרעה הזאת נוחם לשון ניחום והמ"ם משורש התיבה כמו מ"ם של נועם שהרי הטע' למעלה והחי"ת נקוד פתח ואם היה לשון נח והמ"ם משמש בו לשון רבים היה טעמו תחת החי"ת ונקודה קמץ נוחם רוחם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי הוא בין אחים יפריא" - ת"י ארי אינון מתקריין בנין ועובדין מקלקלין אסגיאו אחים ל' דבר רע כמו (יחזקאל כא) את עשויה לברק ואמר אח אל כל תועבות (שם ז) יפריא לשון פורה ראש ולענה (דברים כט) ואני אומר אחים לשון ותרענה באחו (בראשית מא) בין אחים יפריא מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים אשר תמיד יפריא ולפי שדימהו לאחו הוא אומר יבא קדים ויבוש מקורו ד"א כי הוא בין אחים יפריא ירבעם הוא בן שהפריא אחוותן של ישראל על ידו נחלקו לשני ממלכות יפריא לשון פרא אדם

"יבוא קדים" - מלך תקיף כרוח קידומא במימרא דה' מאורח מדברא יסק

"הוא ישסה" - אותו המלך ישסה אוצרות כל כלי חמדתו