קטגוריה:הושע יג יג

<< | ספר הושע • פרק י"ג • פסוק י"ג | >>

מהדורת הכתיב:

חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים.

המהדורה המנוקדת:

חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ הוּא בֵן לֹא חָכָם כִּי עֵת לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים.

המהדורה המוטעמת:

חֶבְלֵ֥י יוֹלֵדָ֖ה יָבֹ֣אוּ ל֑וֹ הוּא־בֵן֙ לֹ֣א חָכָ֔ם כִּי־עֵ֥ת לֹֽא־יַעֲמֹ֖ד בְּמִשְׁבַּ֥ר בָּנִֽים׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

חֶבְלֵ֥י חֶבְלֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 2256 b
מורפ': HNcmpc יֽוֹלֵדָ֖ה יֽוֹלֵדָ֖ה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqrfsa יָבֹ֣אוּ יָבֹ֣אוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3mp ל֑וֹ ל֑ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms הוּא הוּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms־בֵן֙ בֵן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn חָכָ֔ם חָכָ֔ם - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2450
מורפ': HAamsa כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־עֵ֥ת עֵ֥ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6256
מורפ': HNcbsa לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יַעֲמֹ֖ד יַעֲמֹ֖ד - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5975
מורפ': HVqi3ms בְּמִשְׁבַּ֥ר בְּ - מילת יחס
מִשְׁבַּ֥ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/4866
מורפ': HR/Ncmsc בָּנִֽים בָּנִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

חֶבְלֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יֽוֹלֵדָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

יָבֹ֣אוּ מונח (משרת, דרגא 5) ל֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הוּא־בֵן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) חָכָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־עֵ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) לֹֽא־יַעֲמֹ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּמִשְׁבַּ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) בָּנִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

חֶבְלֵי יוֹלֵדָה כאבים חזקים, כמו של יולדת יָבֹאוּ לוֹ. הוּא בֵן לֹא חָכָם, כִּי עֵת כאשר יגיע הזמן לעונש זה לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים הוא לא יחזיק מעמד במשבר, הכסא עליו יושבת היולדת בלידה (אלא יתמוטט מרוב כאבים).

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

עָקָא וְזִיעַ כְּחֶבְלִין עַל יַלְדָה יֵיתוּן עֲלוֹהִי הוּא בַר דְאִתְרַבֵּי וְלָא חַכִּים לְמִידַע דְחַלְתִּי אֲרֵי כְעַן אַיְתֵי עֲלוֹהִי עָקָא כְּאִתְּתָא דְיָתְבָה עַל מַתְבְּרָא וְחֵיל לֵית לָהּ לְמֵילָד:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כי עת" - צרה באה לו אשר לא יוכל לעמוד ולהתקיים "במשבר בנים" - שהיולדת יושבת עליו לילד ובלע"ז קורין למשבר שיל"א במשבר בנים כמשבר העשוי ללידת בנים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"חבלי" - כן יקראו מכאובי היולדת וכן תזעק בחבליה (ישעיהו כו)

"במשבר" - הוא מקום מושב היולדת כשכורעת ללדת וכן כי באו בנים עד משבר (שם לז)

מצודת דוד

"הוא בן לא חכם" - לראות את הנולד אשר תגיע העת אשר לא יוכל עמוד כשישב על המשבר להוליד בנים ר"ל בעת הגמול כאשר תתמלא הסאה ולפי שהמשילו לאשה יולדת אמר לשון הנופל בה

"חבלי יולדה" - מכאובות יבואו עליו כחבלי יולדה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"חבלי יולדה יבואו לו", ממשיל את החבלים והצירים שבאו על האומה כחבלים הבאים ליולדה, שכל שיתרבו החבלים והצירים תגדל התקוה, כי תמלט את הולד מבטן המלאה ויופסקו החבלים. וכבר אמר כמליצה זאת (ישעיה ל"ז) כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה, שר"ל שלפי רוב החבלים נדמה שהבנים אשר בבטנה באו עד המשבר וקרובים להולד רק שהיולדה אין לה כח להוציא הבנים מרחמה ולהולידם. והנמשל שכבר רבו הצרות והחבלים עד שידמה שהגיע הזמן שיצאו בני האומה מן המצר ויולדו להיות עם נושע בה' שזה ציור לידת האומה, רק שהיולדה חסר לה הכח העצמי שבו תדחה הטבע את העובר לחוץ, היינו שחסר לה המצות והמע"ט שעל ידם יולד העם להיות בני אל חי, ופה ימליץ שאחר שבאו להאומה חבלי יולדה, הבן אשר בבטן אינו חכם, כיתר הבנים שיש להם חכמה לצאת מן הבטן בעת הלידה ולעמוד על המשבר ששם יעמדו הבנים בעת הלידה ושם יושעו לצאת ולהולד, וז"ש "הוא בן לא חכם, כי עת" שהגם שהגיע העת ורגע של הלידה, והיה לו לצאת ולעמוד על המשבר ולהולד, אבל הוא "לא יעמד במשבר" ששם יולדו "בנים" ויצאו מרחם, כי ע"י שאינו חכם לא השכיל לצאת בעת הלידה ולעמוד על המשבר ונשאר כנפל בבטן אמו, והמליצה שאז היה העת שתולד האומה ותתחדש, כי כבר היה להם חבלי יולדה מרוב הצרות, רק שלא עמדו על המשבר היינו שישובו בתשובה שזה הדרך אל הלידה, וע"כ הקדים מ"ש צרור עון אפרים, שמציין את העון כדמים המותריים הצרורים בבטן המלאה ואין מניחים את הולד להולד, וכן העון והחטאת הצרור וצפון אתם עכבום מלעשות תשובה ולהולד, הגם שהיה כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה: