מ"ג חבקוק ג ט
לא בדוק
כתיב:
עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ.
מנוקד:
עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ.
עם טעמים:
עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
אִתְגְלָאָה אִתְגְלֵיתָא בִּגְבוּרְתָּךְ בְּדִיל קְיָמָךְ דְעִם שִׁבְטַיָא מֵימְרָךְ קַיָם לְעַלְמִין לְהוֹן בְּזִיעֲתָא טִנָרִין תַּקִיפִין נְפָקוּ נַהֲרִין שָׁטְפִין אַרְעָא:
רש"י
"שבועות מטות" - שבועות שנשבעת לשבטים
"אומר סלה" - מאמר המקוים לעולם אומר נקוד פתח (ר"ל סגול) וטעמו למעלה שהוא שם דבר
"נהרות תבקע ארץ" - כתרגומומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עריה תעור" - ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טז)
"מטות" - שבטי ישראל
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עריה". מנל"ה ענין גילוי:
ותעור, מנחי העי"ן. ויל"פ מענין התעוררות שתתעורר להתגלות, או שהוא ג"כ מענין גילוי שבא ג"כ בנחי העי"ן, פשוטה ועורה (ישעיה ל"ב):
"סלה". מלת סלה מורה על ההפסק, ובא להורות שהוא מאמר מוסגר שיצויין בטעם מפסיק (כנ"ל פסוק ג'):