מ"ג חבקוק ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג חבקוק · ג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אִתְגְלָאָה אִתְגְלֵיתָא בִּגְבוּרְתָּךְ בְּדִיל קְיָמָךְ דְעִם שִׁבְטַיָא מֵימְרָךְ קַיָם לְעַלְמִין לְהוֹן בְּזִיעֲתָא טִנָרִין תַּקִיפִין נְפָקוּ נַהֲרִין שָׁטְפִין אַרְעָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עריה תעור קשתך" - נגלה נגלית גבורתך

"שבועות מטות" - שבועות שנשבעת לשבטים

"אומר סלה" - מאמר המקוים לעולם אומר נקוד פתח (ר"ל סגול) וטעמו למעלה שהוא שם דבר

"נהרות תבקע ארץ" - כתרגומו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עריה תעור" - ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טז)

"מטות" - שבטי ישראל 

מצודת דוד

"עריה תעור קשתך" - נגלה נגלתה קשתך ללחום מול הכנעני והיה זה כי השבועות שנשבעת לאבות לתת הארץ למטות ישראל אותו האומר של השבועה עומד לנצח ולא תבוטל ולכן הנהרות בקעו הארץ להנביע מים למען ימצאו לשתות במדבר לבל ימותו בצמא ויבואו בארץ לרשתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"עריה". מנל"ה ענין גילוי:

ותעור, מנחי העי"ן. ויל"פ מענין התעוררות שתתעורר להתגלות, או שהוא ג"כ מענין גילוי שבא ג"כ בנחי העי"ן, פשוטה ועורה (ישעיה ל"ב):

"סלה". מלת סלה מורה על ההפסק, ובא להורות שהוא מאמר מוסגר שיצויין בטעם מפסיק (כנ"ל פסוק ג'):
 

<< · מ"ג חבקוק · ג · ט · >>