מ"ג יואל א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יואל


<< · מ"ג יואל א · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְזַעֲקוּ אֶל יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְזַעֲק֖וּ אֶל־יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

גְּזַרוּ תַעֲנֵי עֲרָעוּ כְנִישָׁא כְּנִישׁוּ סָבַיָא כָּל יַתְבֵי אַרְעָא וְעוּלוּ לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ אֱלָהָכוֹן וְצַלוּ קֳדָם יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קדשו צום" - הזמינו צום

"עצרה" - אסיפה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קדשו צום", מצוה עוד אל הכהנים שהם "יקדשו צום ויקראו עצרה" שיתאספו העם אל בית ה', ושהם "יאספו זקנים" ואת "כל יושבי הארץ לבית ה' ויזעקו אל ה'", כי בעת התעניות על הצרות היו מאספים את העם ומורידים את הזקן לפני התיבה והזקן דורש לפניהם דברי כבושין כמבואר במס' תענית:

ביאור המילות

"צום, עצרה". הצום הוא הקיבוץ להתענות, והעצרה הוא הקיבוץ להעצר לפני ה' בתפלה ולבלתי עשות מלאכה:

"אספו זקנים". אתם זקנים אספו את כל יושבי הארץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בית ה'" - אל בית ה'

"כל יושבי הארץ" - ר"ל של כל יושבי הארץ

"קראו עצרה" - הכריזו להתאסף בבית ה'

"קדשו צום" - הזמינו יום צום ר"ל הכריזו ברבים להתענות ביום קבוע

מצודת ציון

"קדשו" - ענין הזמנה כמו קדשו מלחמה (לקמן ד)

"צום" - תענית

"עצרה" - ענין קיבוץ ואסיפה וכן עצרת בוגדים (ירמיהו ט)

<< · מ"ג יואל · א · יד · >>