מ"ג זכריה יג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


מ"ג זכריה יג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלָ֑‍ִם לְחַטַּ֖את וּלְנִדָּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּעִדָנָא הַהִיא יְהֵי אוּלְפַן אוֹרַיְתָא גְלֵי כְּמַבּוּעַ דְמַיִין לְבֵית דָוִד וּלְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם וְאֶשְׁבּוֹק לְחוֹבֵיהוֹן כְּמָא דִמְדַכָּן בְּמֵי אַדְיוּתָא וּבִקְטָם תּוֹרָתָא דְחַטָאתָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחטאת ולנדה" - לאדיותא וכן ת"י אשבוק לחוביהון כמא דמדכן במי אדיותא ובקטם תורתא דחטאתא באפר חטאת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ביום ההוא יהיה מקור נפתח", לפי הפשט באשר בזמן הזה לא נמצאו מי מעינות בירושלים ואז יפתח מקור מים חיים שיהיה מיוחד "לבית דויד וליושבי ירושלם" לחטאת להתחטא בו, ולהיות למי נדה לאפר חטאת, וכבר נבא יחזקאל שראה נחל גדול יוצא מבית קה"ק שיתפשט עד ים המזרחי והמערבי, וכן נבא זכריה (לקמן י') והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני וכו' וזה יהיה אחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג שאז יתרבה הנחל בשפע כ"כ, אבל אחר מלחמה הראשונה של גוג שדבר ממנה בכאן לא יתפשטו המים החוצה ויהיה רק לבית דוד ויושבי ירושלים לבד, וכבר בארנו בפירוש יחזקאל שיש בזה משל ומליצה על התשפטות מי הדעת ונחל התורה והאמונה שנמשלו למים, ואחר מלחמה הראשונה יחלו המים המדעיים להתפשט מבית דוד ויושבי ירושלים, להסיר חטאת הדעות החיצוניות ולטהר טומאת הסכלות והאולת ואמונות דופי וכל שמץ ע"ז כמו שפי' בסמוך, והיה ביום ההוא אכרית את שמות העצבים מן הארץ, שהוא באור על מהות המקור הזה ומימיו הנאמנים הנוזלים ממבועי החכמה ודעת קדושים, ואחר המלחמה האחרונה של גוג ומגוג יתפשטו המים חוצה ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, שעז"א והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וכו' והיה ה' למלך על כל הארץ וכו', שזה פי' המים שיכירו כולם אחדות הבורא ואמתת האלהות והם עצמם המים שחזה יחזקאל כמש"פ שם:

ביאור המילות

"לחטאת". פי' הרד"ק למי חטאת שצריך שיהיו מים חיים וכן לנדה שהיא זבה שצריכה מים חיים. והוא שגגה כי חומר בזב מבזבה שהזב צריך מים חיים ואין הזבה צריכה מים חיים (תוספתא דמגלה פ"א וזבין פ"ג וכמו שפרש"י שבת דף ס"ה ע"ב), רק פי' כמו שת"י לחטאת להתחטאות, ולנדה היינו מי נדה שאפר פרה קרוי מי נדה, במי נדה יתחטא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולנדה" - ר"ל לצורך טבילת הנדה ואף שאינה צריכה דוקא ביאת מים חיים או הוא מענין הזיה כמו מי נדה (במדבר יט) וכפל בשמות נרדפים

"לחטאת" - לקחת ממנו מי חטאת להזות על טמאי מתים כי מי חטאת צריכים שיהיו מים חיים ונובעים

"לבית דוד" - לצורך בית דוד ויושבי ירושלים

"יהיה מקור נפתח" - יהיה נובע מים מתחת מפתן הבית והוא הנחל האמור בנבואת (יחזקאל מ"ז) והוא המעיין האמור בנבואת (יואל ד) והוא מים החיים האמור בסוף הספר

מצודת ציון

"מקור" - מעין הנובע

"לחטאת" - מי אפר פרה קרוי מי חטאת על כי הוא מטהר הטומאה וכמ"ש הוא יתחטא בו (במדבר יט)