מ"ג זכריה יג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה יג · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם ׀ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֤וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהֵי בְעִדָנָא הַהִיא אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱשֵׁיצֵי יַת שׁוּם טַעֲוַת עַמְמַיָא מִן אַרְעָא וְלָא יְהֵי דָכְרָן מִשׁוּמְהוֹן עוֹד וְאַף יַת נְבִיֵי שִׁקְרָא וְיַת רוּחַ מְסַאֲבָא אֲבַטֵיל מִן אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם את הנביאים" - נביאי שיקרא

"רוח הטומאה" - יצר הרע

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה ביום ההוא אכרית את שמות העצבים", עד שגם שמותם לא יזכרו עוד, "וגם את הנביאים" הם נביאי הבעל שימצאו עוד בהודו חינא ויאפאן שעובדים עדיין לגלולים, וכן המנבאים שהם הדרשנים הנואמים נאום בניב שפתים להמשיך בני אדם אל אמונת הבל, "יסיר מן הארץ", כמ"ש הרי"א שעוד נמצא בארץ ישראל נביאי דת הקאראן שנופלים על הארץ כנכפים ומדברים דברי נביאות בשם נביא השקר שלהם ברוח הטומאה שלח עליהם, ואז יעביר ה' רוח שקר הזה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אעביר מן הארץ" - ר"ל היצה"ר לא יהיה עוד ולא ימצא עוד מי שינבא שקר כי תמלא הארץ דעה ויכירו השקר

"את הנביאים" - הם נביאי השקר

"רוח הטומאה" - הוא יצר הרע

"אכרית וגו'" - ולתוספות ביאור אמר ולא יזכרו עוד

מצודת ציון

"העצבים" - כן יקראו העכו"ם כי מעציבין לב עובדיהן צועקים אליהן ואינם נענין

<< · מ"ג זכריה · יג · ב · >>