מ"ג מיכה א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות מיכה


<< · מ"ג מיכה א · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת בָּתֵּי אַכְזִיב לְאַכְזָב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵן֙ תִּתְּנִ֣י שִׁלּוּחִ֔ים עַ֖ל מוֹרֶ֣שֶׁת גַּ֑ת בָּתֵּ֤י אַכְזִיב֙ לְאַכְזָ֔ב לְמַלְכֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכֵן תְּשַׁדְרִין קוּרְבָּנִין לְמַחֲסִינֵי גַת בָּתֵּי אַכְזִיב יִתְמַסְרוּן לְעַמְמַיָא בְּחוֹבִין דִי פְלָחוּ בְּהוֹן לְטַעֲוָתָא מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן תתני שלוחים על מורשת גת" - על אשר תתני שלוחים על מלכות דוד אשר הוריש אתכם גת כענין שנאמר (דברי הימים א יח) ויקח דוד את גת מיד פלשתים ואתם מואסים בו כמו שנאמר (ישעיהו ח) יען אשר מאס העם הזה את מי השלוח וגומר לפיכך בתי אכזיב שהיתה מארץ יהודה ונמשכו אחר פקח בן רמליהו סופן להיות לאכזב למלכי ישראל שיהרג פקח בן רמליהו ויכזבו הנסמכים עליו ובימי אחז נתנבאת נבואה זו

"לכן תתני שלוחים" - פי' לכן כמו על אשר כמו (שם יז) על כן תטעי נטעי נעמנים על אשר נטעתיך נטעי נעמנים ואת נהפכת לזמורות זר

"בתי אכזיב לאכזב" - ל' נופל על הלשון מאגדת חלק למדתי מדרש מקרא זה כך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן תתני שלוחים על מורשת גת", גת היתה תחלה לישראל מימי דוד שלקח את מתג האמה מיד פלשתים שהיא עיר גת (ש"ב ח') ורחבעם בנה אותה לעיר מבצר (דה"ב י"ח) ואח"כ לקחוהו פלשתים מיד ישראל, ועוזיהו מלך יהודה כבשה מפלשתים ויפרוץ חומותיה (מ"ב כ"ו ו') ובימי רחבעם בנה את מורשה אצל גת לעיר מבצר כמ"ש (דה"ב י"ח ח') וכשנפרצה חומת גת הגינה מורשה על גת בל יקחוה פלשתים בחזרה, ונקראת בשם מורשת גת, כי היתה מגן על גת, וכאשר פשטו פלשתים על ערי השפלה בימי אחז ורצו לכבוש את מורשת גת כדי לקחת את גת, ואז גם פקח בן רמליה נלחם ביהודה, אז התפשרו עמו בני לכיש לתת לו את עיר אכזב שהיתה אצל מורשה (כמ"ש ביהושע ט"ו מ"ד), כדי שישאר בידם עיר מורשה המגינה על גת שלא תבא ליד פלשתים, וז"ש "לכן תתני שלוחים" היינו שתתן מתנה "על" ובעבור "מורשת גת", תתן שלוחים "בתי אכזיב לאכזב" היינו לאיש כזב ומפרש מי הכוזב, שהוא "למלכי ישראל", שנתת למלכי ישראל הכוזבים בדבריהם את בתי אכזב למתנה כדי להציל את מורשת גת:

ביאור המילות

"שלוחים". מתנות, כמו ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה (מ"א ט'), ובשני המקומות היתה המתנה עיר ושדות וכרמים, ובזה יש לצרפו עם שלחיך פרדס רמונים, ומלת על כטעם בעבור, "ומורשת", ר"ל עיר מורשה הסמוכה לגת:

"אכזיב". עיר בערי יהודה והוא כזיב האמור בתורה סמוך לעדולם, שכן אמר ויט עד איש עדולמי והיה בכזיב בלדתה אותו, וכל הערים האלה צנן לכיש מורשה אכזיב עדולם, כולם בשפלה אשר ליהודה (יהושע ט"ו):

"לאכזב". כמו היו תהיה לי כמו אכזב (ירמיה ט"ו), ומפרש למלכי ישראל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתי אכזיב" - היא מערי יהודה ומרדה במלכה והיתה נמשכת אחר פקח בן רמליהו מלך ישראל ולכן אמר הנה בבוא האויב יחריב בתי אכזיב ותהיה נעזב ונפסק ממלכי ישראל כי לא תהיה עוד להם (ואמרה כן דרך מליצת הקינה כי בעת שגלו ערי יהודה ע"י נ"נ כבר בטלה מלכות ישראל) וגם זהו לשון הנופל על לשון כי אכזיב שמה ולאכזב תהיה

"לכן" - בעבור רוע מעשיך תתני מתנות ודורונות אל מורשת גת הם אנשי פלשתים כי גת היא משל פלשתים ובימי דוד לקחו ישראל מידם ובעון ישראל חזרו פלשתים לקחת את גת להיות להם למורשה וכאומר הנה מאז ירשת ארצו ועתה חזר ולקח ועתה תהיה נכנעת לו ותחלה פניו במנחה

מצודת ציון

"שלוחים" - כן יקרא מתן גדול וכן ויתנה שלוחים לבתו (מלכים א' ט)

"על" - כמו אל

"מורשת" - מלשון ירושה

"לאכזב" - ענין עזיבה והפסק כמו כי תכזבי (ישעיהו נז)

<< · מ"ג מיכה · א · יד · >>