לדלג לתוכן

מ"ג הושע ט יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ט · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תֵּן לָהֶם יְהוָה מַה תִּתֵּן תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תֵּן־לָהֶ֥ם יְהֹוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הַב לְהוֹן יְיָ יַת תּוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן הַב לְהוֹן רֶחֶם מַתְכֵּיל וּשְׁדֵין יְבִשִׁין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תן להם ה' מה תתן" - הנביא מתפלל שימותו קטנים שאינו דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול לפיכך אם אי אפשר מלידה ומבטן ומהריון שכבר נגזר מבריאת עולם (בראשית ג) ואל אישך תשוקתך תן להם מהרה בקטנותם מה שאתה אומר ליתן להם לאחר זמן שאמרת כי אם יגדלו את בניה' ושכלתים "תן להם רחם משכיל" - בשעה שיוצאין לאויר עולם ימותו או יצטמקו שדי אמן שלא יהא להם חלב להניק

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"משכיל" - מלשון שכול ומיתה

"צומקים" - יבשים ונגובים ולזה יקראו הענבים היבשים צמוקים כמ"ש ושני צמוקים (שמואל א ל

מצודת דוד

"תן וגו' מה תתן" - ר"ל מה שתתן לאח"ז תן להם מיד וחוזר ומפרש תן להם רחם משכיל וגו' ר"ל למה ימותו הבנים בנערותם להרבות אבלם טוב יותר שתתן להם רחם משכיל שנשי אפרים יפילו עוברם מת או שיהיו שדי נשותיהם צומקים ר"ל שלא יתעברו כלל שאז השדים צמוקים ונגובים מבלי לחלוחית חלב כי כשתהר האשה מתחיל לבוא לחלוחית חלב בדדיה ולא זולת ההריון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תן להם", הנביא מסב פניו אל ה' ומתפלל שלא יגלם בגולה אומר "תן להם ה' מה תתן", ר"ל תן להם העונש הראוי לתת להם בעון הניאוף כמו שדרכך ליתן מדה כנגד מדה, שבעון הזנות ראוי "שתתן להם רחם משכיל ושדים צומקים" בענין שלא יוכלו להוליד בני זנונים ולא יוכלו לגדלם ולא יתרבו ממזרים, זה העונש הראוי, אבל לא עונש של גלות וגירוש מארצם שאינו מדה כנגד מדה:

ביאור המילות

"צומקים". יבשים, ומזה צמוקים פירות יבשות:
 

<< · מ"ג הושע · ט · יד · >>