מ"ג הושע ט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ט · יד · >>

מקרא

כתיב: תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים

מנוקד: תֵּן לָהֶם יְהוָה מַה תִּתֵּן תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים.

עם טעמים: תֵּן־לָהֶ֥ם יְהֹוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הַב לְהוֹן יְיָ יַת תּוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן הַב לְהוֹן רֶחֶם מַתְכֵּיל וּשְׁדֵין יְבִשִׁין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תן להם ה' מה תתן" - הנביא מתפלל שימותו קטנים שאינו דומה אבלו של קטן לאבלו של גדול לפיכך אם אי אפשר מלידה ומבטן ומהריון שכבר נגזר מבריאת עולם (בראשית ג) ואל אישך תשוקתך תן להם מהרה בקטנותם מה שאתה אומר ליתן להם לאחר זמן שאמרת כי אם יגדלו את בניה' ושכלתים

"תן להם רחם משכיל" - בשעה שיוצאין לאויר עולם ימותו או יצטמקו שדי אמן שלא יהא להם חלב להניק

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תן להם", הנביא מסב פניו אל ה' ומתפלל שלא יגלם בגולה אומר "תן להם ה' מה תתן", ר"ל תן להם העונש הראוי לתת להם בעון הניאוף כמו שדרכך ליתן מדה כנגד מדה, שבעון הזנות ראוי "שתתן להם רחם משכיל ושדים צומקים" בענין שלא יוכלו להוליד בני זנונים ולא יוכלו לגדלם ולא יתרבו ממזרים, זה העונש הראוי, אבל לא עונש של גלות וגירוש מארצם שאינו מדה כנגד מדה:

ביאור המילות

"צומקים". יבשים, ומזה צמוקים פירות יבשות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תן וגו' מה תתן" - ר"ל מה שתתן לאח"ז תן להם מיד וחוזר ומפרש תן להם רחם משכיל וגו' ר"ל למה ימותו הבנים בנערותם להרבות אבלם טוב יותר שתתן להם רחם משכיל שנשי אפרים יפילו עוברם מת או שיהיו שדי נשותיהם צומקים ר"ל שלא יתעברו כלל שאז השדים צמוקים ונגובים מבלי לחלוחית חלב כי כשתהר האשה מתחיל לבוא לחלוחית חלב בדדיה ולא זולת ההריון

מצודת ציון

"משכיל" - מלשון שכול ומיתה

"צומקים" - יבשים ונגובים ולזה יקראו הענבים היבשים צמוקים כמ"ש ושני צמוקים (שמואל א ל)

<< · מ"ג הושע · ט · יד · >>