לדלג לתוכן

מ"ג חבקוק ב יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג חבקוק · ב · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה־ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכׇל־ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַי דִי אֲמַר לִצְלַם אֲעָא קוּם וּלְדַחֲלַת אַבְנָא אִתְעֲרֵי וְהִיא שַׁתְקָא וְדַמְיָא הוּא מַכְלֵי הָא הוּא מַחֲפֵּי דְהַב וּכְסַף וְכָל רוּחַ לֵית בִּמְעוֹהִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוא יורה" - בתמיה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הקיצה עורי" - מלשון הערה והקצה מן השינה

"דומם" - מושתק כמו וידום אהרן (ויקרא י)

"יורה" - ילמד

"תפוש" - ענין שטוח ופרישה כמו פשה הנגע (שם יג)

"וכל רוח" - שום רוח וכן כל מלאכה לא תעשו (שם כ"ג) 

מצודת דוד

"הוא יורה" - וכי הוא יוכל ללמד אתכם דבר מה בתמיה הנה הוא מחופה ופרוש עם כסף וזהב ויפה הוא למראה העין אבל אין בקרבו שום רוח אפי' רוח החיוני כבהמה

"הוי אומר וגו'" - אוי לאומר אל הפסל העשוי מעץ הקיצה משנתך ושמע אלי ולאבן דומם אומר עורי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוי אומר לעץ הקיצה" המליץ יצייר נשגבות, מצייר את גויית בלשאצר שנהרג והוא שוכב פגר אלם בלא רוח חיים, ומלובש בבגדי זהב וכסף, כציור האליל שלו, שהוא ג"כ פגר אלם תפוש זהב וכסף ואין רוח חיים בקרבו. עד שיצייר שהאליל עשה את בלשאצר שעבד אותו להיות דומה אליו, שיהיה פסל לבוש זהב וכסף בלא רוח חיים, עפ"ז יאמר הוי! קורא אני, "מי שהוא אומר לעץ הקיצה", ר"ל בלשאצר שעבד את פסל העץ והאבן והיה קורא אליו בתפלתו שיקוץ משנתו ויתעורר לשמוע תפלתו, "הוא יורה", היינו בלשאצר יורה וילמד ויברר כי כנים דברי מה שאמרתי שהיוצר ישיג מן הפסל את אשר השיג הפסל ממנו שיתהוה ממנו אליל אלם, כי "הלא הוא" (בלשאצר) "תפוש זהב וכסף" שפגרו מלובש בו "וכל רוח אין בקרבו" כי יצאה נשמתו, הרי שע"י הבטחון שבטח על הפסל נעשה אליל אלם כמוהו:

ביאור המילות

"לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם". התעוררות היא קלה מן היקיצה, ואמר תמיד העירה והקיצה, ר"ל אף הקיצה, ובשלילה אמר בהפך לא יקוצו ולא יעורו משנתם (איוב י"ד), והעץ שיש בו התעוררות של נפש הצומחת אומר לו הקיצה שהיא פעולת הבע"ח, והאבן דומם שאין בו שום התעוררות נפשיי אומר לו עורי:

"הוא יורה". ויראה אמתת הדבר:
 

<< · מ"ג חבקוק · ב · יט · >>