מ"ג חבקוק ב יט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי אֹמֵר לָעֵץ הָקִיצָה עוּרִי לְאֶבֶן דּוּמָם הוּא יוֹרֶה הִנֵּה הוּא תָּפוּשׂ זָהָב וָכֶסֶף וְכָל רוּחַ אֵין בְּקִרְבּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֣וֹי אֹמֵ֤ר לָעֵץ֙ הָקִ֔יצָה ע֖וּרִי לְאֶ֣בֶן דּוּמָ֑ם ה֣וּא יוֹרֶ֔ה הִנֵּה־ה֗וּא תָּפוּשׂ֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף וְכׇל־ר֖וּחַ אֵ֥ין בְּקִרְבּֽוֹ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הוא יורה" - וכי הוא יוכל ללמד אתכם דבר מה בתמיה הנה הוא מחופה ופרוש עם כסף וזהב ויפה הוא למראה העין אבל אין בקרבו שום רוח אפי' רוח החיוני כבהמה
"הוי אומר וגו'" - אוי לאומר אל הפסל העשוי מעץ הקיצה משנתך ושמע אלי ולאבן דומם אומר עורי
מצודת ציון
"הקיצה עורי" - מלשון הערה והקצה מן השינה
"דומם" - מושתק כמו וידום אהרן (ויקרא י)
"יורה" - ילמד
"תפוש" - ענין שטוח ופרישה כמו פשה הנגע (שם יג)
"וכל רוח" - שום רוח וכן כל מלאכה לא תעשו (שם כ"ג)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לעץ הקיצה, עורי לאבן דומם". התעוררות היא קלה מן היקיצה, ואמר תמיד העירה והקיצה, ר"ל אף הקיצה, ובשלילה אמר בהפך לא יקוצו ולא יעורו משנתם (איוב י"ד), והעץ שיש בו התעוררות של נפש הצומחת אומר לו הקיצה שהיא פעולת הבע"ח, והאבן דומם שאין בו שום התעוררות נפשיי אומר לו עורי:
"הוא יורה". ויראה אמתת הדבר: