מ"ג מיכה ז ב
לא בדוק
כתיב:
אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם.
מנוקד:
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם.
עם טעמים:
אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
אָבָדוּ חֲסִידַיָא מִן אַרְעָא וּדְקָשִׁיט בֶּאֱנָשָׁא לֵית כּוּלְהוֹן לְמִשְׁפַּךְ דַם זַכַּאי כַּמְנִין גְבַר יַת אֲחוֹהִי מָסְרִין לִגְמִירָא:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יארבו" - מלשון אורב
"יצודו" - מלשון צדיה
"חרם" - כמו בחרם והוא הרשת וכן משטח חרמים (יחזקאל כו)
מצודת דוד
"יצודו חרם" - יצוד אותו ברשתו
"לדמים יארובו" - מארבים לשפוך דם
"אבד חסיד" - עתה יפרש המשל ויאמר הנה אבד חסיד מן הארץ ואין איש ישר בין בני אדםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות