מ"ג מיכה ז ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ אִישׁ אֶת אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָבַ֤ד חָסִיד֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְיָשָׁ֥ר בָּאָדָ֖ם אָ֑יִן כֻּלָּם֙ לְדָמִ֣ים יֶאֱרֹ֔בוּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִ֖יהוּ יָצ֥וּדוּ חֵֽרֶם׃
תרגום יונתן
אָבָדוּ חֲסִידַיָא מִן אַרְעָא וּדְקָשִׁיט בֶּאֱנָשָׁא לֵית כּוּלְהוֹן לְמִשְׁפַּךְ דַם זַכַּאי כַּמְנִין גְבַר יַת אֲחוֹהִי מָסְרִין לִגְמִירָא:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יצודו חרם" - יצוד אותו ברשתו
"לדמים יארובו" - מארבים לשפוך דם
"אבד חסיד" - עתה יפרש המשל ויאמר הנה אבד חסיד מן הארץ ואין איש ישר בין בני אדם
מצודת ציון
"יארבו" - מלשון אורב
"יצודו" - מלשון צדיה
"חרם" - כמו בחרם והוא הרשת וכן משטח חרמים (יחזקאל כו)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ישר באדם". היינו בדברים שבין אדם לחברו, כי סתם ישר כולל יותר והוא מעלה גדולה מאד כמ"ש בפי' משלי: