מ"ג זכריה יא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה יא · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הַשְׁלִיכֵהוּ אֶל הַיּוֹצֵר אֶדֶר הַיְקָר אֲשֶׁר יָקַרְתִּי מֵעֲלֵיהֶם וָאֶקְחָה שְׁלֹשִׁים הַכֶּסֶף וָאַשְׁלִיךְ אֹתוֹ בֵּית יְהוָה אֶל הַיּוֹצֵר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַשְׁלִיכֵ֙הוּ֙ אֶל־הַיּוֹצֵ֔ר אֶ֣דֶר הַיְקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר יָקַ֖רְתִּי מֵעֲלֵיהֶ֑ם וָֽאֶקְחָה֙ שְׁלֹשִׁ֣ים הַכֶּ֔סֶף וָֽאַשְׁלִ֥יךְ אֹת֛וֹ בֵּ֥ית יְהֹוָ֖ה אֶל־הַיּוֹצֵֽר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ לִי כְּתוֹב דִכְרַן עוֹבָדֵיהוֹן בְּחֵילַשׁ כְּתָבָא וּרְמֵי יָתֵיהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא וּרְמֵי לִתְחוֹת יַד אֲמַרְכְּלָא חֲלַף דְיַקְרֵית דְחַלְתִּי בְּעֵינֵיהוֹן וּכְתָבִית דָכְרָן עוֹבְדֵיהוֹן בְּחֵילַשׁ כְּתָבָא וּרְמִיתִי יָתֵיהּ לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לִתְחוֹת יַד אֲמַרְכְּלָא רַבָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר ה' אלי השליכהו אל היוצר" - כמו אל האוצר שומר האוצר אמר הקב"ה לנביא כתוב והנח את אלו הם וצדקתם להיות שמור לסוף שבעים שנה של גלות בבל ויבנה ב"ה על ידיהם ומהו האוצר אדר היקר בית מקדשי אדר תפארתי

"אשר יקרתי מעליהם" - אשר הפשטתי מעליהם מהיות להם ליקר ול' יקרתי הוא הסרת כבוד והמ"ם של מעליהם יוכיח והוא כמו ושרשך מארץ חיים כמו מסעף פורה ודוגמת הפירוש שפירשתי מעין תרגום של יונתן הוא וראיתי לשונות הרבה לפירוש נבואה זו ואיני יכול לכוונן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר ה' אלי השליכהו אל היוצר", ימשיל במשלו שצוהו ה' שיקח את הכסף וישליכהו להיוצר המצייר צורה בהכסף ועושה בו צורת מטבע, היינו שיצייר את השלשים כסף שהם שלשים צדיקים שנהרגו על קדושת שמו שצורתם יהיה חקוקה לפני כסא כבודו, כי הוא "אדר היקר" שמן נפשות אלה הנהרגות וכסף הכוסף הזה יעשה לו ה' אדרת יקר "אשר יקרתי מעליהם" שלקחתי היקר הזה מעליהם, כי יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ולקח יקרת נפשותיהם ויתלבש בם לבוש תפארה, "ואשליך אותו בית ה' אל היוצר", השליך את הכסף הזה לבית ה', כי בזכות זה נתקיים הבית ולא נחרב בימי אנטיוכוס, שזה היה בזכות הקדושים שמסרו נפשם לכבוד ה', והיוצר צר צורה ממנו שצורת הקדושים היו לה' לאדרת יקר ומעטה תהלה:


ביאור המילות

"היוצר". הצר צורה והעושה מטבעות, שיצייר אדר היקר אשר יקרתי שהוא יקר אצלי, או ר"ל שהייתי יקר עליהם למסור נפשם על שמי, ויקר זה ילבש ה' כלבוש אדר ויקר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואקחה" - עשה כאשר צוהו המקום והשליך הכסף לאוצר בית ה' לרמז הרמז האמור

"אשר יקרתי מעליהם" - אשר הכבדתי להיות ממעל להם עטרה על ראשם ר"ל צדקת ל' הצדיקים שבכל דור ודור שמורה היא להיות בנוי בזכותם הבית העתיד

"השליכהו" - השלך את הכסף אל האוצר המחוזק והחשוב והוא אוצר בית ה'

מצודת ציון

"היוצר" - כמו האוצר ובא היו"ד במקום האל"ף כי אהו"י מתחלף

"אדר" - ענין מעוז וחוזק כמו לגפן אדרת (יחזקאל י"ז)

"היקר יקרתי" - מלשון יקר ומכובד וחשוב

<< · מ"ג זכריה · יא · יג · >>