מ"ג הושע ט ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ יְהוָה וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהֹוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

לָא יְתוּבוּן בַּאֲרַע שְׁכִנְתָּא דַייָ וִיתוּבוּן דְבֵית אֶפְרַיִם לְמִצְרַיִם לְאַתּוּר יִגְלוֹן מְסָאָב יֵיכְלוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ישבו בארץ ה'" - לא יתעכבו בארצם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובאשור" - בהיותם בגולה באשור יאכלו מאכל טמא ומאוס כי לא יוכלו לשמור מאכלם בנקיות

"לא ישבו וגו'" - כי יגלו ממנה

"ושב" - מפני אויב ינוס למצרים לשבת בה 

מצודת ציון

"טמא" - ר"ל מתועב ומאוס

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ישבו בארץ ה'" כי יגלו מן הארץ ע"י עונותיהם והארץ תשאה שממה, ועי"כ "ושב אפרים מצרים" להתישב שם, "ובאשור" שלשם יגלו "יאכלו" את לחמם "טמא" בגוים, והנה היין היה מתברך בזכות היושבים בארץ ועתה תירוש יכחש בארץ כי לא ישבו בארצם, ועוד היה היין מתברך בשביל הנסכים שהיו מקריבים כמ"ש חז"ל, וגם זה לא יהיה עוד, כי.

 

<< · מ"ג הושע · ט · ג · >>