לדלג לתוכן

מ"ג זכריה יב י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג זכריה · יב · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ͏ִם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁפַכְתִּי֩ עַל־בֵּ֨ית דָּוִ֜יד וְעַ֣ל ׀ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלַ֗͏ִם ר֤וּחַ חֵן֙ וְתַ֣חֲנוּנִ֔ים וְהִבִּ֥יטוּ אֵלַ֖י אֵ֣ת אֲשֶׁר־דָּקָ֑רוּ וְסָפְד֣וּ עָלָ֗יו כְּמִסְפֵּד֙ עַל־הַיָּחִ֔יד וְהָמֵ֥ר עָלָ֖יו כְּהָמֵ֥ר עַֽל־הַבְּכֽוֹר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאֶשְׁפּוֹךְ עַל דְבֵית דָוִד וְעַל יַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם רוּחַ חִסְדָא וְרַחֲמִין וְיִבְעוּן מִן קָדָמַי עַל דִי אִיטַלְטְלוּ וְיִסְפְּדוּן עֲלוֹהִי כְּמָא דְסָפְדִין עַל יְחִידָא וְיֵימְרוּן עֲלוֹהִי כְּמָא דְמַמְרִין עַל בּוּכְרָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רוח חן ותחנונים" - שיעלו על רוחם להתחנן לפני והם יהיו לחן בעיני

"רוח" - טלנ"ט בלע"ז

"והביטו אלי את אשר דקרו" - תרגם יונתן ויבעון מן קדמי על די איטלטלו והביטו להתאונן על אשר דקרו בהם האומות והרגו בהם בגלותם

"וספדו עליו" - על אותו הרג

"כמספד על היחיד" - כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רוח" - רצון

"דקרו" - ענין נעיצת חרב בגוף כמו כל הנמצא ידקר (ישעיהו יג)

"והמר כהמר" - מלשון מרירות 

מצודת דוד

"והמר" - יבכו עליו במרירות לב כמו שממררים בבכי על מיתת הבכור

"כמספד על היחיד" - כמו המספד שאדם עושה על מיתת בן יחיד

"והביטו אלי" - לשאול משפט להשיב גמול את אשר דקרו ועל משיח בן יוסף יאמר שמת במלחמה כן ארז"ל

"ושפכתי" - ר"ל אתן בשפע על בית דוד וגו' רצון המשכת חן על עצמם ורצון הפצרת תחנונים לפני

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושפכתי על בית דויד רוח חן ותחנונים", שעי"כ יבקשו את ה' בתחנונים וישיגו חן וחנינה מאת ה', שע"י שיראו שרוח אפם משיח ה' אשר אמרו בצלו נחי' נפל במלחמה יתעוררו בתשובה ובתפלה, "והביטו אלי את אשר דקרו", שיביטו ויעיינו שמת בעון הדור, וכאילו הם דקרו אותו ע"י עונותיהם, ויביטו אל ה' לשוב אליו ולבקש עזרו מקדש באשר נפל צור מעוזם, "וספדו עליו כמספד על היחיד", תחלה יספדו עליו כמו שסופדים על הבן יחיד שמת ואין אחר תחתיו, וגם אח"כ כשיתגלה משיח בן דוד "ימררו עליו מספד" מר "כהמר על הבכיר", באשר הוא היה הבכור והראשון להושיעם, וע"כ יתמיד האבל עליו גם אחרי כן:

 

<< · מ"ג זכריה · יב · י · >>