מ"ג הושע ה יג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חׇלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃
תרגום יונתן
רש"י
"וילך אפרים אל אשור" - זה הושע בן אלה שהיה לו לעבד וישב וימרוד (מלכים ב ח)
"וישלח" - יהודה
"אל מלך ירב" - זה אחז שנתן שוחד לתגלת פלאסר לעוזרו על רצין מלך ארם ופקח בן רמליה (מלכים ב טז)
"והוא לא יוכל לרפוא לכם" - מהרבה גדודים מפלשתי' וערביים שבאו על אחז כמו שמפורש בדברי הימים (ב כד) כי חלק אחז את בית ה' ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו
"ולא יגהה מכם מזור" - לא יסור מכם מכאוב ואומר אני שהוא מן התיבות ההפוכות ל' כאשר הוגה מן המסלה (שמואל ב כ) הורו והוגו מלב (ישעיהו נט) הגו סיגים מכסף (משלי כה)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולא יגהה" - לא ירפא מכם המכה ר"ל לא יציל אתכם מהרעה
"לא יוכל לרפא" - ר"ל לא יהיה לך לעזר
"וישלח" - על יהודה הנזכר יאמר כי אחז שלח למלך אשור לעזור לו מול רצין ופקח כמ"ש (במלכים ב' ט"ו)
"וילך אפרים" - הוא הושע בן אלה ששלח אל מלך אשור שיהיה לו לעבד
"וירא" - וכאשר יראה אפרים בזמנו את חלי צרותיו ויהודה בזמנו מכת מכאובו
מצודת ציון
"מזורו" - כן נקראת המכה ע"ש שזורים עליה אבק מסממנים המרפאין וכן ישימו מזור תחתיך (עובדיה א)
"ירב" - הוא אשור ויקרא בשני השמות וכן מנחה למלך ירב (לקמן י)
"יגהה" - ענין רפואה כמו ייטב גהה (משלי יז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חליו. מזורו", שם מזור בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף כמו לא זורו (ישעיה א'), אין דן דינך למזור (ירמיהו ל"א), ועי"כ יקרא גם המכה החיצונה בשם מזור ע"ש זריית האבק המרפא אותה, גם י"ל שנקרא מזור על שסוחטים אותה להוציא ממנה הליחה. מענין ויזר את הגזה (שופטים ו'), והחולי היא פנימית וצריך רפואה ע"י שתיית משקים או הרקות, ועז"א נגד החולי והוא לא יוכל לרפוא לכם, ונגד המזור ולא יגהה מכם מזור, ומלת יגהה מענין הוצאה, כמו הגו סגים מכסף (משלי כ"ה), שלא יוציא המכה, או שלא יוציא הליחה המתעפשת, "וילך אפרים אל אשור, וישלח אל מלך ירב". אפרים הלך בעצמו, ולא אל המלך לבדו רק אל אשור כלו, כי כולם נעשו עבדים למדינת אשור, אבל יהודה שלח רק שלוחים, ולא אל אשור רק אל המלך, ולא להשתעבד אליו רק שירב ריבו מיד שונאיו, לכן קראו מלך ירב: