קטגוריה:הושע ה יג

<< | ספר הושע • פרק ה' • פסוק י"ג | >>

וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור.

וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חׇלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר.

המהדורה המוטעמת:

וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חׇלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיַּ֨רְא וַ - ו' החיבור
יַּ֨רְא - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqw3ms אֶפְרַ֜יִם אֶפְרַ֜יִם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 669
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־חָלְי֗וֹ חָלְי֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2483
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וִֽיהוּדָה֙ וִֽ - ו' החיבור
יהוּדָה֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/3063
מורפ': HC/Np אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מְזֹר֔וֹ מְזֹר֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4205
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וַיֵּ֤לֶךְ וַ - ו' החיבור
יֵּ֤לֶךְ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3212
מורפ': HC/Vqw3ms אֶפְרַ֨יִם֙ אֶפְרַ֨יִם֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 669
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אַשּׁ֔וּר אַשּׁ֔וּר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 804
מורפ': HNp וַיִּשְׁלַ֖ח וַ - ו' החיבור
יִּשְׁלַ֖ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqw3ms אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־מֶ֣לֶךְ מֶ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4428
מורפ': HNcmsa יָרֵ֑ב יָרֵ֑ב - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3377
מורפ': HNp וְה֗וּא וְ - ו' החיבור
ה֗וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms לֹ֤א לֹ֤א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יוּכַל֙ יוּכַל֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi3ms לִרְפֹּ֣א לִ - מילת יחס
רְפֹּ֣א - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/7495
מורפ': HR/Vqc לָכֶ֔ם לָ - מילת יחס
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2mp וְלֹֽא וְ - ו' החיבור
לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־יִגְהֶ֥ה יִגְהֶ֥ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1455
מורפ': HVqi3ms מִכֶּ֖ם מִ - מילת יחס
כֶּ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: m/4480 a
מורפ': HR/Sp2mp מָזֽוֹר מָזֽוֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4205
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיַּ֨רְא קדמא (משרת, דרגא 5) אֶפְרַ֜יִם גרש (שליש, דרגא 4)

אֶת־חָלְי֗וֹ רביעי (משנה, דרגא 3)

וִֽיהוּדָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־מְזֹר֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיֵּ֤לֶךְ מהפך (משרת, דרגא 5) אֶפְרַ֨יִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶל־אַשּׁ֔וּר זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיִּשְׁלַ֖ח טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶל־מֶ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) יָרֵ֑ב אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְה֗וּא רביעי (משנה, דרגא 3)

לֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) יוּכַל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לִרְפֹּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) לָכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְלֹֽא־יִגְהֶ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) מִכֶּ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

מָזֽוֹר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ כאבו. ובמקום לפנות לה' וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר לבקש עזרה וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב כינוי למלך אשור, וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם, וְלֹא יִגְהֶה יסיר מחלה, ירפא את הגוף מִכֶּם מָזוֹר.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַחֲזָא אֶפְרַיִם יַת מַרְעֵיהּ וִיהוּדָה יַת מַכְאוֹבֵיהּ וַאֲזָלוּ דְבֵית אֶפְרַיִם לְאַתּוּר וּשְׁלָחוּ לְמַלְכָּא דְיֵיתֵי לְאִתְפְּרַע לְהוֹן נְבִיָא אֱמַר לְהוֹן הוּא לָא יָכִיל לְאַסָאָה לְכוֹן וְלָא יְנִיחַ מִנְכוֹן מַכְאוֹב:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מזורו" - לשון חולי

"וילך אפרים אל אשור" - זה הושע בן אלה שהיה לו לעבד וישב וימרוד (מלכים ב ח)

"וישלח" - יהודה

"אל מלך ירב" - זה אחז שנתן שוחד לתגלת פלאסר לעוזרו על רצין מלך ארם ופקח בן רמליה (מלכים ב טז)

"והוא לא יוכל לרפוא לכם" - מהרבה גדודים מפלשתי' וערביים שבאו על אחז כמו שמפורש בדברי הימים (ב כד) כי חלק אחז את בית ה' ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו

"ולא יגהה מכם מזור" - לא יסור מכם מכאוב ואומר אני שהוא מן התיבות ההפוכות ל' כאשר הוגה מן המסלה (שמואל ב כ) הורו והוגו מלב (ישעיהו נט) הגו סיגים מכסף (משלי כה)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"מזורו" - כן נקראת המכה ע"ש שזורים עליה אבק מסממנים המרפאין וכן ישימו מזור תחתיך (עובדיה א)

"ירב" - הוא אשור ויקרא בשני השמות וכן מנחה למלך ירב (לקמן י)

"יגהה" - ענין רפואה כמו ייטב גהה (משלי יז)

מצודת דוד

"ולא יגהה" - לא ירפא מכם המכה ר"ל לא יציל אתכם מהרעה

"לא יוכל לרפא" - ר"ל לא יהיה לך לעזר

"וישלח" - על יהודה הנזכר יאמר כי אחז שלח למלך אשור לעזור לו מול רצין ופקח כמ"ש (במלכים ב' ט"ו)

"וילך אפרים" - הוא הושע בן אלה ששלח אל מלך אשור שיהיה לו לעבד

"וירא" - וכאשר יראה אפרים בזמנו את חלי צרותיו ויהודה בזמנו מכת מכאובו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וירא אפרים את חליו" אבל הם לא השכילו כי ה' הוא המכה אותם ומשחיתם, וחשבו שהוא חולי ומזור טבעי שצריך לבקש רפואות טבעיות להסיר החולי ולהבריא את הגוף, ולכן שלח אל מלך אשור שהוא ירפא את חולי הגויה הכללית בחילו ובמחנהו, וכיון בזה על מה ששלח מנחם בן גדי אלף ככר לפול מלך אשור להחזיק הממלכה בידו (כמ"ש במ"ב ט"ו) ואחז שלח לו שוחד ומנחה להחזיק בידו נגד פקח בן רמליהו ורצין מלך ארם שנלחמו עליו כנזכר (שם ט"ז). וצייר "שאפרים ראה את חליו ויהודה ראה את מזורו", כי יש הבדל בין חולי ובין מזור, שהחולי הוא החולי הבא מבפנים מסבת השחתת המזג וחולשתו, והמזור הוא הבא ע"י מכה שהוכה מבחוץ וזורים עליו אבק סממנים מבחוץ. כי אפרים שלח אל מלך אשור שיחזיק הממלכה בידו נגד המרד שנתהוה בפנים, שזה דומה כחולי פנימית, ויהודה שלח אליו שיושיעהו מיד המלכים הלוחמים עליו ומכים אותו מבחוץ, שזה דומה כמזור ומכה הבא מבחוץ, "וילך אפרים אל אשור" שישקיט המרד הפנימי וירפא החולי, "וישלח", ויהודה "שלח אל מלך ירב", ר"ל ששלח שלוחים אל מלך אשור שירב את ריבו נגד פקח ורצין הקמים עליו שהוא המזור שמבחוץ, ושניהם לא השיגו את תקותם, שנגד מה שהלך אליו אפרים שירפא החולי הפנימית, אמר "והוא לא יוכל לרפא לכם", וכמ"ש אצל מנחם בן גדי ולא עמד שם בארץ, ונגד מה ששלח אליו יהודה שיגהה מזורו החיצון, אמר והוא "לא יגהה מכם מזור", כמ"ש אצל אחז (דה"ב סי' כ"ט) ויצר לו ולא חזקו:

ביאור המילות

"חליו. מזורו", שם מזור בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף כמו לא זורו (ישעיה א'), אין דן דינך למזור (ירמיהו ל"א), ועי"כ יקרא גם המכה החיצונה בשם מזור ע"ש זריית האבק המרפא אותה, גם י"ל שנקרא מזור על שסוחטים אותה להוציא ממנה הליחה. מענין ויזר את הגזה (שופטים ו'), והחולי היא פנימית וצריך רפואה ע"י שתיית משקים או הרקות, ועז"א נגד החולי והוא לא יוכל לרפוא לכם, ונגד המזור ולא יגהה מכם מזור, ומלת יגהה מענין הוצאה, כמו הגו סגים מכסף (משלי כ"ה), שלא יוציא המכה, או שלא יוציא הליחה המתעפשת, "וילך אפרים אל אשור, וישלח אל מלך ירב". אפרים הלך בעצמו, ולא אל המלך לבדו רק אל אשור כלו, כי כולם נעשו עבדים למדינת אשור, אבל יהודה שלח רק שלוחים, ולא אל אשור רק אל המלך, ולא להשתעבד אליו רק שירב ריבו מיד שונאיו, לכן קראו מלך ירב: