מ"ג יונה ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יונה · ב · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כׇּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּרְמִיתַנִי בְּעוּמְקַיָא בְּלִבָּא דְיַמָא, וּנְהַר סְחוֹר סְחוֹר לִי, כָּל נַחְשׁוֹלוֹהִי דְיַמָא וְגַלוֹהִי עֲלַי עָדוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל משבריך וגליך" – "כל נחשולוהי דימא" (ת"י), על שם שהנחשול משבר ומפרק את הים:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותשליכני. ימים" – כמו "על יאוריהם" (שמות ז, יט וראב"ע שם).
ויפת אמר, כי ים סוף מתערב עם ים יפו, ו"סוף" (פסוק ו) – כמו "ותשם בסוף" (שמות ב, ג), בעבור היותו קרוב:

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה. וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי" – הנהר הנכנס בים. והחכם רבי אברהם אבן עזרא פירש כי במקום התחברות הים עם הנהר היה זה: "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ" – בהישבר גלי הים בעת הזעף, ייקראו משברי:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ותשליכני – הנה השלכת אותי במצולה בחוזק הים:

ונהר יסובבני – כי שם היה המקום שמתחברים מי הנהר ומי הים:

עלי עברו – כי כשעברו על הדגה, עברו גם עליו, בהיותו במעיה: 

מצודת ציון

מצולה – כן ייקרא עומק המים, וכן "השלכת במצולות" (נחמיה ט):

בלבב – רוצה לומר בחוזק, והוא לשון מושאל, על כי הלב הוא החיזוק מבעלי חיים:

משבריך – כן ייקראו גלי הים, על שם שנראה כשוברים את הים, וחוזרים ונשברים. וכן "משברים יתחטאו" (איוב מא. ושם השי"ן דגושה והבי"ת רפה, וצריך עיון). וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך, וכן "אדמת עפר" (דניאל יב):

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותשליכני" (חלק א') מתחיל לפרש מ"ש קראתי מצרה אל ה', שתחלה "השלכת אותי מצולה בלבב ימים" שהוא מה שהשליכו אותו מן האניה אל הים, "ונהר יסובבני", שם נהר בא אל המים המושכים, ומובדל מן הים שהמים שבו עומדים ונקוים, אבל אז שהסערה שהתחוללה בים היה מן התהום שמי הים עצמו התרגשו ונשאו דכים למטה, נקרא נהר, כי אז לא עמדו המים רק נמשכו בעיגול סביב עצמם, וסבבוהו סביב סביב, ואז, "כל משבריך וגליך עלי עברי", שלא צף על הגלים כמעשה דר"ע רק נפל בעומק הים מקום שהמים שוטפים למטה והגלים עברו עליו מלמעלה:

 

<< · מ"ג יונה · ב · ד · >>