מצודות על יונה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

וימן – הזמין את הדג לבלוע אותו מיד, שלא יטבע במי הים: 

מצודת ציון

וימן – עניין הזמנה, כמו: "וימן להם המלך" (דניאל א):

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ממעי הדגה – אמרו רז"ל: בתחילה בלעו דג זכר, ועמד שם ברווח ולא נתן דעתו להתפלל; ורמז המקום להדג והקיאו אל פי הדגה, ושם עמד בדוחק מפני העוברים, והתפלל מתוך הדחק:

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

קראתי – הנה קראתי אל ה' מפני הצרה אשר עלי, וידעתי כי יענני, הואיל ואני קיים כל הימים הללו:

מבטן שאול – היא הדגה, שהיא לו כעומק השאול:

שמעת קולי – מובטח אני אשר שמעת קולי: 

מצודת ציון

מבטן שאול – רוצה לומר, מעומק הקבר:

שועתי – עניין צעקה, כמו: "הקשיבה לקול שועי" (תהילים ה):

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ותשליכני – הנה השלכת אותי במצולה בחוזק הים:

ונהר יסובבני – כי שם היה המקום שמתחברים מי הנהר ומי הים:

עלי עברו – כי כשעברו על הדגה, עברו גם עליו, בהיותו במעיה: 

מצודת ציון

מצולה – כן ייקרא עומק המים, וכן "השלכת במצולות" (נחמיה ט):

בלבב – רוצה לומר בחוזק, והוא לשון מושאל, על כי הלב הוא החיזוק מבעלי חיים:

משבריך – כן ייקראו גלי הים, על שם שנראה כשוברים את הים, וחוזרים ונשברים. וכן "משברים יתחטאו" (איוב מא. ושם השי"ן דגושה והבי"ת רפה, וצריך עיון). וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך, וכן "אדמת עפר" (דניאל יב):

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ואני אמרתי – כשהשליכו אותי הימה חשבתי, הנה נגרשתי מנגד עיניך; רוצה לומר, העלמת עין ממני:

אך אוסיף – אך עתה, הואיל וקיימתני כל הימים הללו, מובטח אני לצאת מזה, ואוסיף עוד להביט אל היכל קדשך, לבוא שמה בקול תודה: 

מצודת ציון

נגרשתי – מלשון גירושין:

"להביט" - לראות

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

אפפוני מים – המים סבבו אותי עד קרוב להוצאת הנפש:

תהום יסובבני – כפל הדבר במילות שונות:

סוף חבוש לראשי – כי כשהדגה שטה עימו בים, נקשר הסוף בראש הדגה, וכאילו נקשר בראשו, הואיל והיה במעיה: 

מצודת ציון

אפפוני – עניין הקפה וסיבוב, כמו: "אפפו עלי רעות" (תהילים מ):

תהום – עומק הים:

סוף – מין דשא הגדל במים, וכן: "קנה וסוף קמֵלו" (ישעיה יט):

חבוש – עניין קשירה, כמו: "ולנשברת לא חבשתם" (יחזקאל לד):

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

לקצבי הרים – לאחרית ההרים התקועים בים, והוא קרקעית הים:

ירדתי – בהיותי במעי הדגה:

הארץ בריחיה – רצה לומר: חשבתי שהארץ הבריחה בריחיה כנגדי עד עולם, כי לא אשוב אליה, כאילו סגרה את עצמה בבריחים:

ותעל – אבל הואיל וקיימתני כל הימים הללו, אקווה שתעל חיי משחת הקבר, הוא בטן הדגה: 

מצודת ציון

לקצבי – עניין אחרית וסוֹף, והוא מלשון "ויקצב עץ" (מ"ב ו):

בעדי – כנגדי, וכן: "וסגרת הדלת בעדך" (שם ד):

משחת – עניין בור וחפירה, כמו: "בשחתם נתפש" (יחזקאל יט):

"בריחיה" - מלשון בריח והוא כעין מטה ההושם לרוחב השער לסגרו

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

בהתעטף – כשהיה נפשי שעלי מעוטף ומעונה, זכרתי את ה' להתפלל לפניו; והנה בא אליך תפילתי אל היכל קדשך, הוא השמים: 

מצודת ציון

בהתעטף – מלשון עטיפה ולבישה. כי כשהאדם הוא בצרה, הוא מעונה וכפוף, כאילו מעוטף קצתו בקצתו. וכן: "העטופים ברעב" (איכה ב):

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

משמרים הבלי שוא – הם אנשי הספינה, המשמרים הבלי שוא, הוא העבודת כוכבים, ידעתי שהם יעזבו חסדם ולא יקיימו מה שנדרו בעת צרה: 

מצודת ציון

הבלי – מלשון הבל ודבר שאין בו ממש:

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ואני – אבל אני אזבחה לך זבחים בקול תודה והודאה על הנס, ואשר נדרתי אשלמה בעבור הישועה של ה':

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ויאמר – רוצה לומר, העיר לבו להקיאו:

לדג – יתכן שאחר התפילה, חזרה הדגה להקיאו אל פי הדג, לעמוד ברווח:

ויקא – רוצה לומר, כמו שהעיר ליבו כן עשה, והקיאו אל היבשה: 

מצודת ציון

ויקא – עניין הוצאה דרך הפה, כמו: "פן תשבענו והקאתו" (משלי כה):