קטגוריה:יונה ב ו
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֲפָפ֤וּ/נִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑/נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְ/רֹאשִֽׁ/י׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית • מקראות גדולות "הכתר" • מקראות גדולות "על התורה"
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
סוף חבוש לראשי – "ימא דסוף תלי לעיל מן רישי", שהראהו הקב"ה ים סוף ואיך עברו ישראל בתוכו, שהיו שתי עיני הדגה כמין שתי חלונות, ומסתכל ורואה כל מה שבים:אבן עזרא (כל הפרק)
אפפוני. עד נפש – עד הגיעה נפשי למות:רד"ק (כל הפרק)
- אפפוני מים עד נפש – סבבוני מים עד שכמעט יצאה ממני נפשי, עד שבלעני הדג. וכן "כי באו מים עד נפש" (תהילים סט, ב):
- סוף חבוש לראשי – הסוּף הוא הגומא. ויש ממנו גדל על שפת היאור או הים, לפיכך נקראים סוּף, שגדל על שפתו סוּף רב. ויש ממנו שגדל בקרקע הים בעיקרי ההרים, והוא הקורין לו אלג"א בלע"ז (אלמוגים), והוא דק וארוך ונכרך בראשי הדגים. וזהו שאמר: סוף חבוש לראשי.
- ופירוש לראשי, לראש הדג שבלעני, כי הוא היה כמו ראשו כל זמן שהיה במעי הדג.
- ויש מפרשים סוף, ים סוף; ואומרים כי ים סוף הוא נכנס בים יפו. ועל הדרך הזה תרגם יונתן: "ימא דסוף תלי עיל מן רישי":
מלבי"ם (כל הפרק)
"אפפוני", (חלק ב') אח"כ כשפלט הדג אותו שנית אל הים, אז "אפפוני מים עד נפש", ולא המים שבשטח הים כבתחילה, רק "תהום יסובבני" כי הדג היה עמו בעומק תהום ולשם הקאו, וים "סוף" שהוא המים שלמעלה מן התהום שנקרא בשם סוף (כי הדג הוליכו דרך ים סוף שמשם הוליכו לנינוה) היה "חבוש לראשי", כי היה הים למעלה מראשו אחר שהוא היה בתהום רבה:
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
אפפוני מים – המים סבבו אותי עד קרוב להוצאת הנפש:
תהום יסובבני – כפל הדבר במילות שונות:
סוף חבוש לראשי – כי כשהדגה שטה עימו בים, נקשר הסוף בראש הדגה, וכאילו נקשר בראשו, הואיל והיה במעיה:
מצודת ציון
אפפוני – עניין הקפה וסיבוב, כמו: "אפפו עלי רעות" (תהילים מ):
תהום – עומק הים:
סוף – מין דשא הגדל במים, וכן: "קנה וסוף קמֵלו" (ישעיה יט):
חבוש – עניין קשירה, כמו: "ולנשברת לא חבשתם" (יחזקאל לד):
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
דפים בקטגוריה "יונה ב ו"
קטגוריה זו כוללת את 3 הדפים המוצגים להלן, וכוללת בסך־הכול 3 דפים.
