מ"ג יחזקאל לד ד
<< · מ"ג יחזקאל · לד · ד · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶֽת־הַנַּחְלוֹת֩ לֹ֨א חִזַּקְתֶּ֜ם וְאֶת־הַחוֹלָ֣ה לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם וְלַנִּשְׁבֶּ֙רֶת֙ לֹ֣א חֲבַשְׁתֶּ֔ם וְאֶת־הַנִּדַּ֙חַת֙ לֹ֣א הֲשֵׁבֹתֶ֔ם וְאֶת־הָאֹבֶ֖דֶת לֹ֣א בִקַּשְׁתֶּ֑ם וּבְחׇזְקָ֛ה רְדִיתֶ֥ם אֹתָ֖ם וּבְפָֽרֶךְ׃
תרגום יונתן
רש"י
"לא חבשתם" - לקשור שברי העצם זה עם זה כמשפט הרופאים
"ואת הנדחת" - שנדחת מתוך העדר אל החוץ
"רדיתם" - יסרתםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הנחלות" - ר"ל כאב באבר מן האיברים
"חבשתם" - ענין קישור כריכת המטלית על השבר כמו והנה לא חבשה (לעיל ל)
"הנדחת" - מלשון דחייה
"רדיתם" - ענין שלטנות וממשלה
"ובפרך" - ענין עבודה קשה המפרכת ומשברת את הגוף כמו לא ירדנו בפרך לעיניך (ויקרא כה)
מצודת דוד
"לא בקשתם" - למצוא אותה
"ובחזקה" - משלתם עליהם בחזקת היד ובעשות עמהם עבודת פרך ר"ל לא חזקתם העניים והנכשלים לקחת משפטם מיד העושקים ורק משלתם בהם לעשות עמהם מלאכתכם ולא חששתם להדריכם בדרך הישר ולהסיר מהם הדעות המשובשות
"לא השבותם" - אל העדר
"האובדת" - אשר לא נודע אנה היא
"הנדחת" - מן העדר
"ולנשברות" - את הנשברת ביד או ברגל הנה לא קשרתם עליה כריכת מטלית
"את הנחלות" - את הכואבות באחד מאיבריהן וצריכין חזוק הנה לא חזקתם אותןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והחולה" היא החולה לגמרי וצריכה רפואה וגם אותה "לא רפאתם", וגם "הנשברת" שצריך לחבוש השבר לא חבשתם, וגם "הנדחת" ממקומה "לא השבתם", וגם "האבדת" לגמרי "לא בקשתם", עד שלא רעיתם הצאן לטובתם רק לרעתם, כי "בחזקה רדיתם אתם ובפרך" לאכול בשרים ולא לנהל אותם בהשגחה ובחמלה:
ביאור המילות
"הנחלות, החולה". נחלה מצייר תחלת פעולת החולי שלכן בא בצורת הנפעל, והחולה הוא שם התואר על שכבר חלה בו החולי מכבר, הראשון די לו בחיזוק, והשני צריך רפואה:
"לא רפאתם, לא חבשתם". החיבוש היא על השבר עמ"ש ישעי' (ל' כ"ו):
"הנדחת, האבדת". הנדח הוא חוץ למקומו, והאובד נעלם מקומו לגמרי, והדחתי אתכם ואבדתם (ירמיה כ"ז ט') ועי' מ"ש ישעיה (כ"ז י"ג):"רדיתם אתם". הרדיה נקשר תמיד עם ב', לא תרדה בו בפרך (ויקרא כ"ה מ"ג מ"ו), לבד בד' מקומות נקשר עם מלת אותם, (פה), שם בנימין צעיר רודם (תהלות ס"ח), לא ירדנו בפרך לעיניך (ויקרא כ"ה נ"ג), עד רדתה (דברים כ'), כי פעל רדה נרדף עם ממשלה, רק שמורה הממשלה הקשה, שמוריד אותו מן החירות אל העבדות הקשה, ובזה י"ל שיתוף עם ירידה, ואם יורידנו מצד ממשלות עליו יצדק שימוש הב', כי הממשלה בא נקשר עם ב', המשול תמשל בנו, ואם יוסיף להורידו מצד עצמו, כמו הורדת הצאן פה, ובמ"ש בנימין צעיר רודם, שהמשילם שם לחיות, גער חית קנה, וכן הורדת העיר הנכבשת, יצדק שימוש הפעול, שמוריד אותם. ובמ"ש לא ירדנו בפרך לעיניך דרש בספרא ממלת לעיניך שאין הב"ד מצוים לכנס לביתו ולבדוק אח"ז, מוסיף רבותא שגם אם ירדה אותו שזה קשה מן הרדיה בו, שמחשיב אותו ירוד ונקלה מצד עצמו, אין הב"ד חייבים ליכנס לביתו לעיין ע"ז רק אם הוא לעיניך מחויבים למחות בו:
<< · מ"ג יחזקאל · לד · ד · >>