רש"י על יחזקאל לד
<< · רש"י על יחזקאל · לד · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"על רועי ישראל" - על פרנסי ישראל
"אשר רועים אותם" - את עצמם היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם
"הלא הצאן ירעו הרועים" - הלא משפט הרועים לרעות את הצאן ולא לרעות את עצמןפסוק ד (כל הפסוק)
"את הנחלות" - את הכחושות מאין כח דולרושיא"ש בלע"ז שצריכות חיזוק לתמוך בהן ביד
"לא חבשתם" - לקשור שברי העצם זה עם זה כמשפט הרופאים
"ואת הנדחת" - שנדחת מתוך העדר אל החוץ
"רדיתם" - יסרתםפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"נפרשות" - כשהן נפוצות והוא הולך ביניהם ומאספן יחד
"ביום ענן וערפל" - כי כן דרך הצאן להתפזר ביום המעונןפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"המעט מכם" - את אשר החזקות שבכם רועות המרעה הטוב והלוואי לא תרמסו המותר ברגליכם ותאכלנה אותן שאר צאני אלא שאף מותר מרעיכם תרמסו ברגליכם ולא די לכם אשר משקה מים תשתו אלא שהנותרי' ברגליכם תרפושין
"ומשקע מים" - המים הצלולים ששקע הטיט ולא נעכרו ברגלי' והדוגמא כתרגומו הזעיר לכון דפרנוס טב אתון מתפרנסין ומותר פרנוסכון דישין ברגליכון ומשתי מתקן אתון שתן וית מותרא ברגליכון אתון דישין