רש"י על יחזקאל לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על יחזקאל · לג · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לצופה" - באדיט"א בלע"ז

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יראה את החרב" - המה הגייסות

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דמו בראשו יהיה" - עון מיתתו ידרש מיד עצמו שפשע בנפשו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והוא נזהר נפשו מלט" - אם נזהר היה נמלט

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צופה נתתיך" - כאותו הצופה הניתן להזהיר שלא תאבד נפש כן נתתיך להזהיר את ישראל

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כן אמרתם" - לפיכך אין אתם חפצים לשוב כסבורין אתם שלא תועיל לכם תשובה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחיות בה" - בצדקתו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תזכרנה" - להצילו מליענש על עבירה זו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חבול" - עבוט שצויתי להשיבו כבא השמש

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומת בהם" - בשבילם יענש

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפתח את פי" - כמו שאמר בראש הספר (לעיל ג) ונאלמת ולא תהיה לאיש מוכיח ואח"כ אמר לו (לעיל כד) ביום קחתי מהם את מעוזם וגו' יבא הפליט אליך ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ולא תאלם עוד

"עד בוא אלי בבקר" - כלומר בעוד בואו אלי בבקר כמו לפני בואו אלי בבקר

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחד היה אברהם" - זה אחד מד' דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון בן יוחאי תלמידו דורש כמותו וכך היה רבי שמעון דורשו אברהם שלא נצטווה אלא על מצווה אחת ירש את הארץ אנו שנצטוינו על מצות הרבה כל שכן שלנו נתנה הארץ למורשה הוא שהנביא משיבם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על הדם תאכלו וגו' והארץ תירשו" - בתמיה אם נצטויתם אין אתם שומרים על הדם תאכלו את מאכלי תפנוקים אתם אוכלים על ידי רציחה שהורגין את בעלי ממון ונוטלין את ממונם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עמדתם על חרבכם" - כלומר כל בטחונכם נתחזקתם על חרבכם

"עשיתן תועבה" - משכב זכור

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר בחרבות" - בערים הבצורות שסופן להיות חריבים

"ואשר במצדות" - במחבא להטמן מן החרב אשלח בם את הדבר

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנדברים בך" - מתלוצצים בך

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישבו לפניך" - כאילו הם עמי

"עגבים" - שחוק כמו עוגב

"בצעם" - גזילתם

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנך להם כשיר עגבים" - והא את להון כזמר אבובין

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובבאה" - הרעה אליהם

"הנה באה" - כי אמת מוכנת היא לבא אז ידעו כי לא שחוק היו דבריך כי נביא אמת היה בתוכם