רש"י על יחזקאל לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על יחזקאל · לב · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים" - היה לך לרבוץ תוך יאורך כמשפט הדגים ולא לצאת אל היבשה ונתגאית בלבך ונדמית בעצמך לכפיר השליט ביבשה ויצא לטרוף טרף

"ותגח בנהרותיך" - ותצא חוץ עם נהרותיך לשון גוחי מבטן (תהלים כ"ו) כי יגיח ירדן (איוב מא) ואורב ישראל מגיח ממקומו (שופטים כ) לשון דבר הנוגע ויוצא מבית מסתרים

"ותדלח" - לשון עכירה

"ברגליך" - רגלים לא היו לך ועשית לך רגלים כחית הארץ לעבור מימי ארצות ולרפוס נהרות' והדוגמא בתרגום יונתן ואגחתא במשרייתך ואזעא עממיא בסומכוות' ואחריבת' מדינתהון

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחרמי" - ל' מצודה והרבה יש במקרא יגורהו בחרמו (חבקוק א) מצודים וחרמים (קוהלת ז)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומלאתי הגאיות רמותיך" - השלכתיך כמו רמה בים (שמות טו) ויש אומרים רמותיך לשון רמה כמו וירם תולעים ויבאש (שם ט"ז)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשקיתי ארץ צפתך" - ארץ אשר אתה צף בה על פני מימי יאורך כמו (איכה ג) צפו מים על ראשי (מלכים ב' ז') ויצף הברזל אותה הארץ אשק' מדמך צפתך טונפרוטמנ"ט בלע"ז

"על ההרים" - הגבוהין שבה

"ואפיקים" - ראויר"ש בלע"ז

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכסיתי בכבותך שמים" - כשתכבה תבערתך יעלה העשן ויכסה השמים ויחשיך המאורות כלומר כל שומעי שמעך יתאבלו וישתוממו כי ידאג איש לנפשו לאמר גם עלינו יעמוד המשחית

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל מאורי אור בשמים" - שרים של מעלה מליציך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והכעסתי לב" - כלומר ירגז ויחרד לבם

"בהביאי שברך" - באתיתיותי תבירי קרבך לביני עממיא

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשמותי" - לשון תמהון

"בעופפי חרבי על פניהם" - לשון עוף פורח בשלחי עליך חיל שלוחי דרך ארצם

"וחרדו לרגעים" - לשברים פן גם עליהן יבא השבר ל"א לשון רגע ממש כן חברו מנחם

"איש לנפשו" - כל אחד על עצמו שויימאימא"ש בלע"ז

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מעל מים" - של שאר מדינות שהיית עוכרם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשקיע מימיהם" - שלא תעכרם רגל בהמה וישקע הטיט ויהו המים צלולין ונקיים כשמן המזוקק

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארץ ממלואה" - ארץ שהיא עתה ממלואה מכל טוב

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נהה" - בכה וקונן

"והורידהו אותה ובנות וגו'" - התנבא עליו ועל כל מכחישי הנבואה שירדו לבאר שחת כאן הראהו הקב"ה ליחזקאל שכל מכחישי הנבואה יורדין לגיהנ'

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממי נעמת" - כלום נעמת משאר העכו"ם אף אתה רדה לבור והשכבה אותם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרב נתנה" - לחרב נתנה מצרים

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידברו לו" - ידברו עליו ועל עוזריו

"אלי גבורים מתוך שאול" - סרס המקרא ודרשהו ידברו לו את עוזריו עם עוזריו כלומר גם על עוזריו אתו ידברו אילי גבורים שבשאול וככה יאמרו עליהם

"ירדו שכבו הערלים וגו'" - כל לו ולי ולהם ולך הסמוכין לדבור אינם אלא לשון על

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שם אשור" - בגיהנם

"סביבותיו" - בתוך שאול קברותיו מוכנין כי משם לא יצא לנוח בקברו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בירכתי בור" - במעמקי בור בתוך עמקו

"ויהי קהלה" - בתוך שאול סביבות קבורתה

"אשר נתנו חתית" - אשר נתנו שבר בארץ ישראל

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתנו משכב לה" - לעולם

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחוללי" - כמו הרוגי

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא ישכבו" - אלה הנזכרים עם גבורים שמתו מיתת עצמם כי נופלין וגרועים יהיו מהערלים אשר מתו מיתת עצמם וירדו בכלי מלחמתם שאול

"ויתנו" - קובריהם

"את חרבותם תחת ראשיהם" - לסימן להודיע כי לא שלטה בהם חרב

"ותהי עוונותם על עצמותם" - לא נחסר מעוונם כלום שלא כפרה עליהם חרב הריגה שלא נהרגו ומה הוא העון כי חתית הגבורים ההם היתה בארץ חיים

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה בתוך ערלים" - לפרעה הוא אומר

"את חללי חרב" - ולא עם המתים מיתת עצמם

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחתיתם מגבורתם בושים" - באתברותהון מגבורתהון בהתון

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נתתי את חתיתי בארץ חיים" - כי אתן אני את מוראי בארץ ישראל ולא תנתן עוד חתית אדם בה